יום ש', כז’ באב תשע”ז
אסלאם אתאיזם כתות המרכז להסברה הוצאת הספרים פורומים
לימודים אקדמיים במכון י.נ.ר מחלקה להסברה יהודית ומניעת התבוללות
תמונות של שבט האיגבו בניגריה מוצגות לרב קנייבסקי. ההחלטה שלו היא לקרב אותם, לעזור להם וגיור לחומרה
 
 
מדוע התפטר האפיפיור? ביקורו בבית כנסת בגרמניה במקום במיסה חשובה מסגיר את התשובה
 
האם ישו הוא משיח התנך לו אנו מצפים? (או יותר נכון - מדוע הוא לא!!!)

 
מדוע התפטר האפיפיור?!
 
 
טיול ניצולי כתות ודתות בירושלים - חנוכה
 
דני עוזב את הכנסייה לאחר לימוד "בספר על פתחה של רומי"
 
 
 
משפחה שקראה את הספר "על פתחה של רומי", עזבו את הנצרות ושבו אל יהדותם!!!
 
הרב דניאל עשור בויכוח מול המסיונר דן סרד
 
הרב כדורי והסילוף השקרי של היהודים המשיחיים!

1. ראשית , ישנם גרסאות רבות מאוד ושונות מאוד של הברית החדשה כל כך רבות שונות וסותרות עד כי נוצרו כתות נוצריות רבות ושונות למאות בדרום אמריקה כתוצאה מהגרסאות השונות. באופן אישי במשפחתי אחותי נשואה לכומר שהתגייר מדרום אמריקה שמו היום הרב יהודה פרץ אך בעבר אלפרדו דיאס בנו של אחד מזקני הכמרים הפרוטסטנטים בעיר ורקרוז במקסיקו שמעיד על השתתפותו בוויכוחים בין הכתות השונות שבעצמם נוצרו כתוצאה מבעיות תרגום קשות מיוונית לספרדית. מאות כתות נוצריות מאות גרסאות ובעולם אולי אף אלפים. 2. איננו מנחשים זאת, אלא יודעים זאת בוודאות מתוך עדותם של כמרים, פסטורים פרוטסטנטים ונזירים ונזירות נוצריים שהתגיירו וקבלו על עצמם את שמירת התורה והמצוות כתוצאה מהסתירות הרבות בין הגרסאות הנוצריות השונות הנובעות מהתרגומים מיוונית לספרדית או מיוונית לשפות זרות אחרות וכך הם פני הדברים גם בתרגום לעברית. ב. גם אם המילה "חזיר" בספרו של מתי פרק ט"ו לא מופיעה עדיין, המשמעות לא רק שלא השתנתה אלא היא הרבה יותר גרועה מהמילה "חזיר", שכן לפי הטענה או הגרסה שבה כתוב "התורה אומרת הבא אל הפה מטמא ואני אומר היוצא מהפה מטמא" משתמע שישו חולק את התורה לא רק בקשר לאכילת "חזיר", אלא מוסיף וחולק באופן רחב ביותר בכל מה שאסור לפי התורה, ואילו הוא ישו בא להתיר את כל איסורי האכילה כולם, ובכללם גם החזיר וגם הגמל וגם הפיל, העכבר, השקצים הרמשים השרצים החיות והבהמות הציפורים הטמאות והעופות הטמאים כו......לם ממש הכל כולל הכול. לכן, כאשר כתבתי "חזיר" בלבד, הייתי מאוד עדין ומאוד מתחשב ומאוד מעגל פינות. אך עתה משהתלוננתם על כך שכתבתי "חזיר" כאילו שאינני נאמן לטקסט תגובתי היא: כתוב פה גם פיל וגם עכבר וגם תולעים וצפרדעים שכן זו המשמעות האמתית של הכתוב, אותה אתם מנסים להעלים במרמה ובהונאת הדעת מהציבור. לפיכך אומר שוב גם אם לא כתוב חזיר כתוב הרבה יותר גרוע מכך והשאלה בעינה עומדת: ישו מתיר לאכול נבלות וטרפות ובכללם חזיר וגמל ופיל עכבר ואפילו תולעת נמלה וג'וק ועוד ועוד, גם אם שמותם לא מופיע בפרטות מפני שישו אומר : "לא הנכנס אל הפה מטמא את האדם" ובכלל דבריו כל מאכל שהוא כגון חזיר, ושפן, וארנבת, וגמל שאסרה התורה מפורשות. זו היא המשמעות הישירה של דברי ישו האומר : "לא הנכנס אל הפה מטמא את האדם אלא היוצא מן הפה זה מטמא את האדם" ומכלל הן (ממה שכן מטמא – מה שיוצא מן הפה) אתה שומע לאו (שכל מה שנכנס לפה איננו מטמא). אז מה זה באמת משנה אם ביארתי ביתר פרטות את דברי הפושע ישו ? אתם תופסים אותי על השטחיות על המילוליות, אך אי ואבוי מה עם התוכן ? הלוא הוא הרבה יותר נורא מאילו היה כתוב רק "חזיר" ! לפיכך, אפילו אם המילה "חזיר" איננה כתובה מפורשות המשמעות והאמת שבעניין נותרו בעינם? פעמים אנו צריכים לבאר לקורא שאיננו מבין את המשמעות או איננו שם לב לחומרה שבדבר. אנו מבארים לא את משמעות הכתוב, אלא את ההשלכות של הכתוב וזה מה שיוצא מהכתוב שם ש "ישו מתיר לאכול חזיר". ואכן מאמיני הכנסיות השונות בעולם ובכללם היהודים המשיחיים אוכלים חזיר, וכן מורים לציבור שלאכול חזיר זה מותר, הלוא כן? ומכאן שמאמיניו של ישו "מוטי ועקנין ואיתן בר מתירים לאכול חזיר" בניגוד לתורת משה, בניגוד לפרק יא בספר ויקרא. אלא שהעניין הוא שמוטי ואיתן מחפשים להסיט את החוקר מהנושא המרכזי, מהתוכן ומהשאלה האמתית באופן מכוון בשל חוסר האונים באין מענה ובאין תשובה הולמת לסתירה המפורשת שבין דברי יש"ו (הטמאים) לדברי התורה (הקדושה). התורה בספר ויקרא פרק יא בפרק שלם בתורה כותבת מפורשות אילו בהמות חיות ועופות טהורים ומותרים באכילה ואילו בהמות חיות ועופות אסורים באכילה, כלומר "אסור להכניס לפה מפני שהם מטמאים את נפש האדם באכילתם". לפי דברי ישו בספרו של מתי פרק ט"ו אפשר לקרוע את הפרק כולו מהתורה. הוא כולו מיותר, מפני שהנכנס לפה איננו מטמא בניגוד גמור למפורש בתורה. "אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם: ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם: ואת הארנבת כי מעלה גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה היא לכם: ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושוסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם: מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם:"(ויקרא יא פסוקים ד-ח). חשוב לציין שעבורנו הטקסט של הברית החדשה לא רק שאיננו מקודש אלא מהווה את הספר המייצג את האנטי תזה הגדולה ביותר לתנ"ך כולו. אין לנו בעיה מוסרית לא להיות צמודים לטקסט ולהיות יותר צמודים למשמעות הסותרת לדברי התנ"ך ולשנות על מנת להדגש את הסתירות החזיתיות לתנ"ך ולדבר אלוקים ולהוראותיו בצורה ברורה חדה וקולעת שלא תשתמע לשתי פנים מה בדיוק התכוונה הברית החדשה לסתור בתנ"ך, וזה בדיוק מה שנעשה פה. אינני מרגיש צורך להתנצל על כך, אך מרגיש צורך להבהיר לכל מי שאינו מבין את העניין על מנת שלא יהיה קרבן למניפולציות המילוליות של הכנסייה המשיחית או למניפולציות הרגשיות של המיסיונרים במכללה למקרא בנתניה אשר כותבת לאיתן ומוטי ההדיוטים השימושיים שלהם את הסקריפים ואת התכנים. עד שטוענים כנגד שינויים בברית החדשה נשאל מדוע הספר הלא אמין הזה שינה מהכתוב בתורה? בתורה כתוב בשבעים נפש ירדו ישראל מצרימה ואילו בברית החדשה כתוב בשבעים וחמש נפש ירדו ישראל מצרימה. בתורה כתוב שמערת המכפלה נמצאת בעיר חברון ואילו בברית החדשה כתוב שהיא נמצאת בשכם, בתורה כתוב שאברהם אבינו קנה את שדה מערת המכפלה מעפרון החיתי ואילו בברית החדשה יעקב קנה את מערת המכפלה משכם בן חמור, נו אז מי באמת מעז לשנות מהתורה ? לטענתם של הנוצרים הם עונים: הי, אבל הטעות הזו נעשתה בידי שבעים הזקנים המכונה בשם תרגום השבעים ועל כך מסתמך לוקס כותב הטעויות הללו בברית החדשה. נו אז באמת גם אם נניח ששבעים הזקנים באמת טעו וכתבו כך נשאלת השאלה מדוע "הספר הקדוש" המכונה בשם "הברית החדשה" טעתה גם היא אחריהם? אם הטקסט של הברית החדשה קדוש ואסור לשנות ממנו כמו שאסור לשנות מהתורה אז מדוע הברית החדשה טעתה אחרי הטעות של שבעים הזקנים המכונה תרגום השבעים ? האם הברית החדשה איננה מקודשת? התשובה היא, בוודאי שלא ! ולכן, אין שום בעיה לצטט את משמעות הטקסט כפי שעשה הרב עשור ולא את המלל המדויק בצורה פונטית. אין שום קדושה לטקסט של הברית החדשה היא מלאה טעויות וסתירות בין ארבעת האוונגליונים בעצמם ואף בין הברית החדשה לתורה ולנ"ך באופן מביש גם בעקרונות היסודיים של התורה והתנ"ך ואפילו סתירות עובדתיות מספריות וגאוגרפיות. ממש בושה וכלימה. האם איננו שמים לב לעובדה כי מאמיני הברית החדשה אוכלים חזיר ? האם במשך הדורות לא שמנו לב שמאמיני הברית החדשה סמכו את עצמם על דברי ישו כדי להתיר את כל המאכלות האסורות שאסרה התורה מפורשות? האם עיננו עצומות מלראות את הסתירה הנוראה שבין דברי ישו בברית החדשה מתי פרק טו פסוק יא לדברי התורה בספר ויקרא פרק יא פסוקים ד-ח ובכלל את רעיון הפרק כולו ? כיצד אם כן יהיה ישו ממשיך דרכה , או בה כוחה או מגשים נבואותיה של התורה שאת כל ציוויה ואת כל עקרונותיה היותר יסודיים בענייני טומאה וטהרה הוא סותר חזיתית ? רק מי שנטמא במאכלות אסורות מוחו נטמטם כל כך לא יוכל להבחין בסתירה הנוראה הזו ממנה מתעלמים מוטי ואיתן ואותה הם מסתירים בטענות אפולוגטיות מילוליות ואוויליות על מנת לכסות על פשעו של ישו של מתי ושל הברית החדשה זו דרכם כסיל למו. אכן, אומר שגם אלו הייתה המילה "חזיר" מוספת בזדון על ידי (כטענת מוטי ואיתן) אינני רואה בכך שום בעיה מוסרית מפני שיש בה כדי להבהיר לקורא למה בדיוק התכוון אותו נבל ופושע ישראל המכונה על ידינו בשם יש"ו המשמש בטעות חמורה ביותר או בזדון לב כאלוה לאותם יהודים מומרים עבדי אדם, כעובדי אלילים מוטי ועקנין ואיתן בר. מה גם שגם מאמניו של ישו חייבים להודות שישו איננו סותר את עצמו ולכן ברור שכאשר ישו מתגלה לשמעון פטרוס ונותן לו את מפתחות השמים להתיר את האסור ולאסור את המותר כפי שכתב מתי פרק טז פסוקים 18,19 "אף אני אמר אליך כי אתה פטרוס ועל הסלע הזה אבנה את קהילתי ושערי שאול לא יגברו עליה ואתן לך את מפתחות מלכות שמים וכל אשר תאסר על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתיר על הארץ יהיה מותר בשמים" מפסוק זה נלמד שישו מפקיע את הסמכות של תורת משה ומעביר אותה לפטרוס ואומר לו שרק מה שהוא יקבע ולא מה שהתורה קבעה זה מה שיחשב בשמים לאסור או למותר. אכן, פטרוס התיר את החזיר ואת כל יתר המאכלות שהתורה אסרה. ממילה מובן בדיוק שישו לא סותר את דבריו שלו במתי פרק טו פסוק 11 "ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו: לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם" ברור בהחלט מה הייתה כוונתו של ישו כוונתו לסתור את סמכות התורה כולה לקבוע מה מותר ומה אסור ולהעביר את הסמכות אליו וממנו לפטרוס ומשם להתיר את כל האיסורים ובכללם חזיר ועוד ועוד. לבסוף אומר שהמעיין היטב בספרי יקר המציאות "על פתחה של רומי" יראה בעמוד 377 שאני אכן מצטט את הברית החדשה ולא כותב "חזיר" אלא את הפסוק כפי שהוא מצוטט כאן במתי פרק טו פסוק 11 ואף הוספתי לצטט את דברי ההבל הבאים אחריהם בברית החדשה "ויאמר ישו עדנה גם אתם באין בינה העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות". (מתי טו 16) היום כבר ברור לנו שלא כל מה שאוכלים יורד מהכרש ונשפך למוצאות ! ברור, שחלק מהויטמינים והמינראלים מפחמימות, מהחלבונים ועוד ועוד הופכים להיות חלק אינטגראלי מגוף האדם ומרווים אותו באנרגיה נחוצה ביותר על מנת לתפקד ולפעול וחלק אינטגראלי של תהליך המטבוליזם , הצמיחה והגדילה ומשפיע על הגוף ועל בריאותו באופן ישיר. התורה גילתה לנו כי ההשפעה איננה מסתכמת רק בזה אלא גם בהשפעה על נפשו הבהמית של האדם ועל תכונותיה. אך מדברי ישו משמע ש "הכול" "נשפך מהכרש ישר למוצאות" וכי אין לו שום השפעה קריטית וכי קביעת התורה שאסור לאכול מאכלות אסורות הינה קביעה לא נכונה מפני שאין שום השפעה כל שהיא על האדם מסוג המזון או המאכל שהוא אוכל ומדבריו אילו נשמע שישו מתיר גם לשתות דם חיות ובהמות ומתיר לאכול כל נבלות וטרפות. 3. ללא ספק ישו הפרובוקטור היה ידוע ומפורסם ברבים לא היה צריך סמרטפון ולא פייסבוק, אדם שהברית החדשה בעצמה העידה על פרסומו הרב בירושלים והסביבה בה פעל מחד אך מאידך סיפרה את הסיפור הזוי שלמרות "כל דרשותיו" ו"קהל מאמיניו הרב" ולמרות "נסיו הגדולים" או יותר נכון כשפיו ההזויים ולמרות "הטפותיו במקדש" ומעשיו הפרובוקטורים כגון הפיכת השולחנות ברחובות העיר בשוק שבקרבת הר הבית עליהם מספרת הברית החדשה מפורשות למרות כל "פועלו הרב והמשמעותי" היה יהודה איש קריות לנשק אותו כדי שהסנהדרין והפרושים יזהו אותו אכן הזוי לחלוטין בעיקר לאור העובדה שהאיש חולל מהפכות גדולות לטענת הברית החדשה ובעיקר לאור העובדה שהברית החדשה בעצמה מספרת שהפרושים פנו אליו בשאלות מספר פעמים על מנת לדעת אם הוא טוען שהוא המשיח ובמקרא אחר האם הוא יכול לתת להם אות. ראה ציטוטים מהברית החדשה שמודה בכך בעצמה ונמצאת סותרת את הצורך בסיפור המעשה של הנשיקה של יהודה איש קריות לישו אשר איננו נצרך כלל מפני שהפרושים יודעים מי היה ישו. אל נשכח שישו לא היה אמריקאי. הוא נולד בכפר קטן לאימא יהודייה והסיפורים עליו היו ידועים ליהודים מתוך בתי הכנסת, ההווי היהודי החברתי הקשרים וההקשרים גם ללא צורך בשום מדיה ממוחשבת. ומכאן שהברית החדשה אוחזת בחבל בשני הקצוות מחד ישו המהפכן הגדול והמפורסם ביותר של התקופה ומאידך ישו אדם שזהותו איננה ידועה למנהיגות הציבורית הגדולה ביותר והחשובה ביותר של אותה התקופה, ממש אבסורד ! אך מה לעשות כל הברית החדשה מלאה בסתירות אבסורדיות שלאדם השפוי כלל לא ניתנות ליישוב! 4. הסתירה בין מתי ב' 4 "ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה" לעומת הבשורה על פי לוקס ב' 22 "וימלאו ימי טהרתה לפי תורת משה ויעלוהו לירושלים להעמידו לפני ה' מהווה סתירה חמורה בשל הרקע הסיפורי לפיו הורדוס מבקש להרוג את הגואל הרך הנולד ובורח למצרים לפיכך לא יתכן שכשמלאו ימי טהרתה העמידוהו בירושלים במקום בו הורדוס מושל ומבקש את הילד. אלא שהדברים סותרים ביותר מפני שמתי איננו מספר כלל את הדבר החשוב של עמידתו של ישו במקדש לפני ה' לראשונה עם מלא ימי הטהרה ואילו לוקס לא מספר על בריחה למצרים כלל אלא על חיים בארץ ישראל ללא רדיפה על מנת להרוג את הרך הנולד רוח הדברים שונה לחלוטין הסיפורים והרקע שונים לחלוטין האווירה והמקומות שונים לחלוטין בייחס לאותם שנות תינוקות וילדות ובייחס לאותם שנות גיל. האם הייתה רדיפה על חיו או לא? האם הם ברחו מארץ ישראל למצרים מפני הורדוס או הלכו למקום שבו הורדוס גר מלך ושלט ללא מורה ופחד? האם ישו ביקר במקדש והועמד לפני השם לראשונה מיד לאחר ימי הטהרה של אמו או לא? היות ששני המאורעות הינם משמעותיים בסיפור חיו הרוחניים והגשמיים לכן סיפורים שונים אילו אם אינם סותרים בהחלט היו צריכים להיות מאוזכרים בשני האוונגליונים מבלי שהאחד יתעלם מסיפורו של האחר. מעבר לעובדה שהתרחשותם של שני המאורעות יחד כאחד אינם אפשריים ואינם הגיוניים. האם יעלה על הדעת שהורדוס שידע על הולדתו הצפויה של הגואל ואשר גוזר גזירה להרוג את כל הבן הילוד עד גיל שנתיים כפי שמספר מתי בברית החדשה וצודה את נפש הילד להמיתו מחד ואילו אמו תמתין בנחת עד למלות ימי טהרה ואז תיקח את הרך הנולד לירושלים למקום משכנו של הורדוס ללא מורה ופחד? הייתכן שלוקס לא מזכיר כלל את מעשה הגבורה הנ"ל ואת אומץ ליבה של האם ומתעלם מהרדיפה לחלוטין? כמדומני שתשובתם הלגלגנית של המשיחיים המומרים מוטי ואיתן איננה נובעת מהבנת הקונפליקט והסתירה הפנימית שבסיפורי הבדים של הברית החדשה הסותרים והנסתרים היטב בטענותיהם השונות באוונגליונים. מתשובתם לא ניכר שהם אכלו קורנפלקס עם חלב בבקר ושווארמה בערב אלא דווקא חלב עם שווארמה יחדיו באותה ארוחה בלי שום הפרדה כדרכם וכבר אמרו על כך חז"ל אל תקראי "ונטמאתם בם" אלא ונטמטם בם שבאכילת בשר וחלב יחדיו או בכל אכילת מאכלות אסורים אתם נהיים מטומטמים ואכן בהחלט רואים זאת מתוך שאלותיהם ותשובותיהם הלא חכמות בלשון המעטה של זוג הליצנים מוטי ועקנין ואיתן בר. 5. המתרגמים של הברית החדשה לעברית כתבו "לחם" כלומר שישו אכל והאכיל את תלמידיו לחם בליל הסדר. ראשית, אם המתרגם היה מכיר את חוקי התורה הוא לא היה כותב "לחם" אלא "לחם עוני" כפי שכתוב בהגדה של פסח. ניכר שהמתרגמים של הברית החדשה היו נוצרים גויים מיסיונרים שכלל לא הכירו את התורה ואת חוקיה או את הקודים החברתיים והתרבותיים. ולכן, כתבו "לחם" בלבד! גם המתחכמים מוטי ועקנין ואיתן בר עדיין לא מכירים את היהדות אותה הם נטשו ובה הם בגדו ושאלותיהם מן ההגדה של פסח אינם שאלות שכן המצא מכונה בשם "לחם עוני" ולא לחם סתם! גם הברית החדשה ביוונית איננה באמת מעניינת אף אחד שכן שקר נותר שקר בן בעברית ובן ביוונית השפה איננה מלבינה שקר הכותב היווני היה אמור לכתוב "לחם עוני" או "מצה" ולא להשאיר מילים כלליות ללא הדגשה אם באמת הוא מדייק בלשונו ובחוקי התורה הקדושה. אך לא כך הם פני הדברים, הכותב ביוונית לא מחלק בין לחם למצה כשם שהנוצרים המאמינים ובכללם גם היהודים המשיחיים דוגמת מוטי ואיתן אינם מקפידים לאכול רק "מצה" המכונה "לחם עוני" בפסח. מבחינתם מותר לאכול פיתות וחמץ גמור ולעבור על איסורי התורה המפורשים בכתוב ושעליהם אומרת התורה ומזהירה שכל האוכל מחמצת ונכרתה הנפש ההיא מישראל. הציטוט מההגדה של פסח מוכיח "הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים" מוטי ואיתן בחרו לצבוע בשחור מודגש רק את המילה לחמא הסמוכה למילה "עניא" ולא טרחו להדגיש את הביטוי במלואו "לחמא ענייה" זו טעותם וזו הטעייתם. גם בתוך הסוגריים המתיימרות לתרגם כתבו בהדגשה "לחם" אך לא הדגישו את המילה "עוני" המתארת את אותו הלחם המופיע בהגדה של פסח. ובכלל ליתר באור כאשר אנו מברכים על המצא אנו אומרים "המוציא לחם מן הארץ" אך לא לפני שכבר הסברנו לפי סדר ההגדה למסובים כולם בהדגשה שמדובר דווקא בלחם עוני ולא בלחם סתם באמצעות הסבר מבעוד מועד ובהדגשה "הא לחמא ענייה די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים" כלומר זה הוא לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצריים ואנו מראים את לחם העוני לכל המסובים בליל הסדר כדי שידעו במה מדובר לפני הברכה. מה גם שבברית החדשה ישנה מחלוקת מתיי הייתה הסעודה האחרונה האם בליל הסדר כפי שכתבו מתי, מרכוס , ולוקס או האם היה זה בלילה שלפניו כפי שכתב יוחנן ובכך עומד בסתירה לאחרים. האם בכלל ישו היה אמור לאכול מצא כי היה זה ליל הסדר ? או היה אמור לאכול חמץ כפי שכתב האוונגליון של יוחנן מפני שהיה זה בלילה שלפני ליל הסדר. האם ישו נתן את הכסף ליהודה איש קריות על מנת לקנות מצרכים לחג שיתקיים מחר כפי שכתב האוונגליון של יוחנן ? או שכבר אכלו את סעודת ליל הסדר וישו נתן את השלושים שקל כסף ליהודה איש קריות על מנת שיסגיר אותו? אם שאלות סיפוריות מהותיות כאילו אינם ברורות בברית החדשה אז מה הפלא שסיפור הנשיקה של יהודה איש קריות לישו על מנת לזהותו איננה ברורה ואיננה נאמנת? מה הפלא שהגרסה ביוונית לא ידעה להדגיש את העיקר הנצרך ליהודים כשרים בפסח להבדיל בן חמץ למצה ובין לחם סתם ללחם עוני וכתבה בכללות? ריבויי הסתירות מצריך כללות שכן הרוצה לשקר ירחיק עדותו יכתוב בכללות על מנת לא להיתפס כשקרן באמצעות הפרטים. 6. טענת הכנסייה הנוצריתמוטי ואיתן טוענים שהאיגרת של שאול אל הרומים איננה אל הרומים אלא אל היהודים שגרו ברומא ולא כפי שטען הרב עשור בספרו שאיגרת זו מכוונת את הרומים הגויים. הרב עשור: קראו ושפטו בעצמכם : פֶּרֶק הַבָּא, אִגֶּרֶת שָׁאוּל אֶל הָרוֹמִים, הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (תרגום חדש(אִגֶּרֶת שָׁאוּל אֶל הָרוֹמִים פֶּרֶק טוטו אֲנַחְנוּ הַחֲזָקִים חַיָּבִים לָשֵׂאת אֶת חֻלְשׁוֹת הַחַלָּשִׁים וְלֹא לְבַקֵּשׁ הֲנָאָה לְעַצְמֵנוּ. 2 כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִדְאַג לְטוֹבַת רֵעֵהוּ כְּדֵי שֶׁרֵעֵהוּ יִבָּנֶה, 3 שֶׁכֵּן גַּם הַמָּשִׁיחַ לֹא בִּקֵּשׁ הֲנָאָה לְעַצְמוֹ, אֶלָּא כַּכָּתוּב: "וְחֶרְפּוֹת חוֹרְפֶיךָ נָפְלוּ עָלָי." 4 וַהֲרֵי כָּל מַה שֶּׁנִּכְתַּב מִקֶּדֶם, נִכְתַּב לְהַדְרָכָתֵנוּ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ תִּקְוָה מִתּוֹךְ הַסַּבְלָנוּת וְהַנֶּחָמָה שֶׁבַּכְּתוּבִים. 5 וֵאלֹהֵי הַסַּבְלָנוּת וְהַנֶּחָמָה יִתֵּן וְתִהְיוּ תְּמִימֵי דֵּעִים זֶה עִם זֶה כִּרְצוֹן הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, 6 כְּדֵי שֶׁבְּלֵב אֶחָד וּבְפֶה אֶחָד תְּהַלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים, אֲבִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. 7 עַל כֵּן קַבְּלוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, כְּשֵׁם שֶׁגַּם הַמָּשִׁיחַ קִבֵּל אוֹתָנוּ לִכְבוֹד אֱלֹהִים. 8 וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁהַמָּשִׁיחַ הָיָה לִמְשָׁרֵת הַנִּמּוֹלִים בִּגְלַל נֶאֱמָנוּת אֱלֹהִים, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הַהַבְטָחוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לָאָבוֹת, 9 וּכְדֵי שֶׁהַגּוֹיִם יְהַלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים עַל רַחֲמָיו, כַּכָּתוּב:"עַל־כֵּן אוֹדְךָ יהוה בַּגּוֹיִם וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר." 10 וְעוֹד הוּא אוֹמֵר:"הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ" 11 וְעוֹד:"הַלְלוּ־אֶת יהוה כָּל־גּוֹיִם, שַׁבְּחוּהוּ כָּל־הָאֻמִּים." 12 וִישַׁעְיָהוּ אוֹמֵר:"וְהָיָה שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ." 13 וֵאלֹהֵי הַתִּקְוָה יְמַלֵּא אֶתְכֶם כָּל שִׂמְחָה וְשָׁלוֹם בֶּאֱמוּנַתְכֶם, כְּדֵי שֶׁתִּגְאֶה בָּכֶם הַתִּקְוָה בְּכֹחַ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. 14אֲנִי בָּטוּחַ, אַחַי, שֶׁאַתֶּם שׁוֹפְעִים טוּב, מְלֵאִים כָּל דַּעַת וְיוֹדְעִים גַּם לְהוֹכִיחַ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. 15 בְּכָל זֹאת כָּתַבְתִּי לָכֶם פֹּה וָשָׁם בְּהֶעָזָה רַבָּה לְמַדַּי, כְּמִי שֶׁמְּעוֹרֵר אֶת זִכְרוֹנְכֶם, וְזֹאת עַל־סְמַךְ הַחֶסֶד הַנָּתוּן לִי מֵאֵת אֱלֹהִים 16 לִהְיוֹת מְשָׁרֵת־קֹדֶשׁ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בִּשְׁבִיל הַגּוֹיִם וּלְכַהֵן בִּבְשׂוֹרַת אֱלֹהִים, כְּדֵי שֶׁהַגּוֹיִם יִהְיוּ לְמִנְחָה רְצוּיָה, מְקֻדֶּשֶׁת בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. 17 לָכֵן, הוֹדוֹת לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ יָכוֹל אֲנִי לְהִתְגָּאוֹת בִּדְבָרִים הַשַּׁיָּכִים לֵאלֹהִים 18 וְלֹא אָעֵז לְדַבֵּר בִּלְתִּי אִם עַל הַדְּבָרִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ עָשָׂה דַּרְכִּי כְּדֵי לְהָבִיא אֶת הַגּוֹיִם לִידֵי צִיּוּת, וְזֹאת עַל־יְדֵי דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, 19 בְּכֹחַ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, וּבְכֹחַ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁהִסְפַּקְתִּי לְבַשֵֹר אֶת בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ מִירוּשָׁלַיִם וּסְבִיבוֹתֶיהָ עַד אִלּוּרִיקוֹן. 20 וְאָמְנָם הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְבַשֵֹר בִּמְקוֹמוֹת שֶׁטֶּרֶם הִשְׁמִיעוּ בָּהֶם אֶת שֵׁם הַמָּשִׁיחַ, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶבְנֶה עַל יְסוֹד שֶׁל אֲחֵרִים, 21 אֶלָּא כַּכָּתוּב:"אֲשֶׁר לֹא־סֻפַּר לָהֶם רָאוּ,וַאֲשֶׁר לֹא־שָׁמְעוּ הִתְבּוֹנָנוּ."22 לָכֵן גַּם פְּעָמִים רַבּוֹת נִמְנַע מִמֶּנִּי לָבוֹא אֲלֵיכֶם. 23 אֲבָל כָּעֵת, הוֹאִיל וְאֵין לִי עוֹד מָקוֹם לִפְעֻלָּה בָּאֲזוֹרִים הָאֵלֶּה, וְשָׁנִים רַבּוֹת מִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי לָבוֹא אֲלֵיכֶם, 24 אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁבְּדַרְכִּי לִסְפָרַד אָסוּר לִרְאוֹתְכֶם, וּלְאַחַר שֶׁאֵהָנֶה קִמְעָה אֶצְלְכֶם תְּשַׁלְּחוּנִי לְהֶמְשֵׁךְ דַּרְכִּי. 25 אוּלָם כָּעֵת אֲנִי עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם לְעֶזְרַת הַקְּדוֹשִׁים, 26כִּי מָקֵדוֹנְיָה וְאָכָיָה רָאוּ לְנָכוֹן לִתְרֹם תְּרוּמָה לַעֲנִיֵּי הַקְּדוֹשִׁים. 27 הֵם רָאוּ זֹאת לְנָכוֹן וְזוֹהִי חוֹבָתָם כְּלַפֵּיהֶם; שֶׁכֵּן אִם הַגּוֹיִם שֻׁתְּפוּ בַּדְּבָרִים הָרוּחָנִיִּים שֶׁלָּהֶם, עֲלֵיהֶם גַּם לְסַיֵּעַ לָהֶם בִּדְבָרִים חָמְרִיִּים. 28 לָכֵן לְאַחַר שֶׁאַשְׁלִים זֹאת וְאֶמְסֹר לָהֶם בַּחֲתִימָתִי אֶת הַתְּרוּמָה הַזֹּאת, אָסוּר אֲלֵיכֶם בְּדַרְכִּי לִסְפָרַד. 29 אֲנִי בָּטוּחַ כִּי כַּאֲשֶׁר אָבוֹא אֲלֵיכֶם, אָבוֹא בִּמְלוֹא בִּרְכַּת הַמָּשִׁיחַ.30 וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, אַחַי, לְמַעַן אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּלְמַעַן אַהֲבַת הָרוּחַ, לְהֵאָבֵק יַחַד אִתִּי בִּתְפִלּוֹת לֵאלֹהִים בַּעֲדִי, 31 כְּדֵי שֶׁאֶנָּצֵל מִידֵי הַסּוֹרְרִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וְשֵׁרוּתִי לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם יִהְיֶה לְרָצוֹן בְּעֵינֵי הַקְּדוֹשִׁים, 32 וּכְדֵי שֶׁאָבוֹא אֲלֵיכֶם בְּשִׂמְחָה, כִּרְצוֹן אֱלֹהִים, וְאָנוּחַ בְּחֶבְרַתְכֶם. 33 אֱלֹהֵי הַשָּׁלוֹם עִם כֻּלְּכֶם. אָמֵן. כאשר פאולוס רצה לפנות ליהודים הוא ידע יפה מאוד לפנות אליהם בכנותו את האגרת "אל העברים" הוא לא פנה אל הגויים באיגרת זו אלא רק אל העברים זהו שם כללי לכל היהודים בעולם גם ברומא אחרת הוא היה קורא לאיגרתו "אל הישראלים" אך הוא לא עשה זאת! באל העברים הוא כבר פנה אל יהודי רומא! לפיכך, כאשר הוא פונה "אל הרומיים" הוא לא פנה אל העבריים ברומא אלא דווקא אל הגויים ברומא כל זאת באיגרת אל הרומיים לבד מזאת הגויים ברומא יודעים את התורה היא כבר התפרסמה ברומא חכמי ישראל הגיעו ועמדו לפני הקיסרים ברומא, הרומים שלטו בארץ ישראל וחייליהם הכירו את התרבות היהודית וידעו את התורה אף שלא קיימוה מאוחר יותר הם היו מחריבי המקדש והתרבות היהודית אותה ידעו ולא קיבלו. כך פנה פאולוס אל היהודים בכל העולם ובכללם ליהודי רומא : הָאִגֶּרֶת אֶל הָעִבְרִים פֶּרֶק א הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר דִּבֵּר מִקֶּדֶם פְּעָמִים רַבּוֹת וּבִדְרָכִים רַבּוֹת אֶל הָאָבוֹת בְּיַד הַנְּבִיאִים....! , הָאִגֶּרֶת אֶל הָעִבְרִים פֶּרֶק בב עַל כֵּן חַיָּבִים אָנוּ לָשִׂים לִבֵּנוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת אֶל הַדְּבָרִיםהָאִגֶּרֶת אֶל הָעִבְרִים פֶּרֶק גג לָכֵן, אַחַי הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר חֶלְקְכֶם בִּקְרִיאָה שְׁמֵימִית...גם בספר מעשה השליחים פרק יד : מספרת הברית החדשה על מסע השליחים ואומרתהֵם עָבְרוּ דֶּרֶךְ פִּיסִידְיָה וּבָאוּ אֶל פַּמְפִילְיָה, 25 וְאַחֲרֵי שֶׁהִשְׁמִיעוּ אֶת הַדָּבָר בְּפֶּרְגִּי יָרְדוּ אֶל אַטַּלְיָה. 26מִשָּׁם הִפְלִיגוּ לְאַנְטִיּוֹכְיָה, אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הֻפְקְדוּ בֶּעָבָר לְחֶסֶד אֱלֹהִים לְשֵׁם הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר הִשְׁלִימוּ.27 כְּשֶׁהִגִּיעוּ כִּנְּסוּ אֶת הַקְּהִלָּה וְסִפְּרוּ אֶת כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה אֱלֹהִים עִמָּהֶם וְכִי פָּתַח לַגּוֹיִם אֶת שַׁעַר הָאֱמוּנָה.28 וְשָׁם שָׁהוּ יָמִים לֹא מְעַטִּים עִם הַתַּלְמִידִים. מעשה השליחים פרק טו כתב פאולוס את פסקו: עַל כֵּן אֲנִי פּוֹסֵק שֶׁלֹּא לְהַקְשׁוֹת עַל אוֹתָם אֲנָשִׁים מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָּׁבִים אֶל אֱלֹהִים, 20 אֶלָּא לִכְתֹּב אֲלֵיהֶם לְהִמָּנַע מִטֻּמְאוֹת אֱלִילִים וּמִזְּנוּת, מִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִן הַדָּם. 21 ומה עם כל יתר שבע מצוות בני נוח בהם מחוייבים הגוים? תשובה , פאולוס ובר נבא פתרו אותם כפי שכתב הרב עשור בספרו על פתחה של רומי! ראה בהמשך פרק טו בספר מעשה השליחים שכתוב מפורש כך : . 24הוֹאִיל וְשָׁמַעְנוּ כִּי אֲחָדִים מֵאִתָּנוּ פָּעֲלוּ מִבְּלִי שֶׁצִּוִּינוּ אוֹתָם וּבִלְבְּלוּ אֶתְכֶם בְּדִבְרֵיהֶם וְהֵבִיכוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם, 25 נִתְקַבֵּל עַל דַּעְתֵּנוּ פֶּה אֶחָד לִשְׁלֹחַ אֲלֵיכֶם אֲנָשִׁים נִבְחָרִים יַחַד עִם חֲבִיבֵינוּ בַּר־נַבָּא וְשָׁאוּל,26 אֲנָשִׁים אֲשֶׁר מָסְרוּ אֶת נַפְשָׁם לְמַעַן שֵׁם אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. 27 לָכֵן שָׁלַחְנוּ אֶת יְהוּדָה וְאֶת סִילָא וְהֵם יַגִּידוּ בְּמוֹ פִיהֶם אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים. 28 נִרְאֶה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְלָנוּ שֶׁלֹּא לְהַטִּיל עֲלֵיכֶם שׁוּם מַעֲמָסָה נוֹסֶפֶת מִלְּבַד הַדְּבָרִים הַנְּחוּצִים הָאֵלֶּה: 29 לְהִמָּנַע מִזִּבְחֵי אֱלִילִים וּמִדָּם, מִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִן הַזְּנוּת. אִם תִּשָּׁמְרוּ מֵאֵלֶּה תֵּיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת. שָׁלוֹם לָכֶם." שוב רואים שיהודה וסילא נשלחים לאשרר לגויים את אשר בישרו להם שאול ובר נבא קודם לכן !!! גם בספר מעשה השליחים פרק כ"א כתב פאולוס מה בדיוק מחויב גוי שהפך למאמין בישו: . 25וּבְנוֹגֵעַ לַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִהְיוּ מַאֲמִינִים כָּתַבְנוּ וּפָסַקְנוּ שֶׁעֲלֵיהֶם לְהִשָּׁמֵר מִזִּבְחֵי אֱלִילִים, מִדָּם, מִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִזְּנוּת. לא יותר וזה הכול ! ברור, שדברי פאולוס לגויים במקום אחד כמו במקדוניה או אנטיוכיה אינם שונים מדבריו אל הגויים ברומא אחרת יסתור פאולוס את עצמו ממקום אחד למשנהו. הדוקטרינה היא אחת כל גוי שמצטרף לאמונה בישו אין להכביד עליו יותר מזה ורק מצוות אלו הוא מחויב בהם בכך פתר פאולוס את הגויים מיתר שבע מצוות בני נוח בהם הגויים מחויבים! כמו למשל איסור אבר מן החי, איסור עבודה זרה שכן פאולוס חייב אותם רק לא לאכול מזבחי אלילים, איסור גזל, איסור שפיכות דמים, חיוב הקמת בתי- דינים וחיוב לדון ולשפוט, איסור קללת השם, וכדו. מה גם ששאול טען שאין הבדל בן גוי ליהודי ושניהם אותו הדבר במשיח ולכן הוא שלח את האיגרת אל הרומים ללא הבחנה הגם שהיו יהודים ברומא הוא לא פנה אליהם באופן מיוחד באיגרת אל הרומים לשם פנייה ישירה אל היהודים בכל מקום שלח פאולוס את האיגרות המכונות בשם "אל העברים" ובכלל סתם קראו בבקשה את הפרק הראשון באיגרת אל הרומים : פאולוס פנה לגויים ומסביר להם שאף שהיהודים יודעים את אלוקים הם לא כבדוהו אף שחשבו את עצמם לחכמים אבדה חוכמתם שגלל פשעיהם פאולוס מדבר רע על העם היהודי בפנותו אל רומא באיגרת אל הרומים : בכך פנה פאולוס אל הגויים להסביר להם מדוע עתה הוא פונה אליהם בבשורה אלוקית למרות שהעם היהודי יודע את אלוקים ולמרות הבחירה התנכית ביהודים: מכאן ראייה ברורה שפאולוס באל הרומים פונה אל הרומיים הגויים כפי שכתב הרב עשור בספרו על פתחה של רומי ולא אל היהודים כפי שכתבו ליצני המיסיון איתן בר ומוטי ועקנין. אִגֶּרֶת שָׁאוּל אֶל הָרוֹמִים פֶּרֶק א7 וּבְכֵן, אֶל כָּל אֲהוּבֵי אֱלֹהִים בְּרוֹמָא הַנִּקְרָאִים לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים: חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.8 רֵאשִׁית, אֲנִי מוֹדֶה לֵאלֹהַי עַל כֻּלְּכֶם בְּאֶמְצָעוּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, מִשּׁוּם שֶׁדְּבַר אֱמוּנַתְכֶם נִשְׁמַע בְּכָל הָעוֹלָם.9 וְהָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אֲנִי עוֹבֵד אוֹתוֹ בְּרוּחִי בְּהַכְרִיזִי אֶת בְּשׂוֹרַת בְּנוֹ, הוּא עֵדִי לְכָךְ שֶׁאֲנִי מַזְכִּיר אֶתְכֶם לְלֹא הֶרֶף בִּתְפִלּוֹתַי, 10 וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי תָּמִיד כִּי אַצְלִיחַ פַּעַם בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁהוּא לָבוֹא אֲלֵיכֶם, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים, 11שֶׁכֵּן אֲנִי נִכְסָף לִרְאוֹתְכֶם כְּדֵי לַחֲלֹק עִמָּכֶם מַתָּנָה רוּחָנִית לְחִזּוּקְכֶם; 12 כְּלוֹמַר, שֶׁנִּתְעוֹדֵד יַחְדָּיו בָּאֱמוּנָה הַמְשֻׁתֶּפֶת לָכֶם וְגַם לִי. 13 אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁיֵּעָלֵם מִכֶּם, אַחַי, שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת הִתְכַּוַּנְתִּי לָבוֹא אֲלֵיכֶם, כְּדֵי שֶׁגַּם בְּקִרְבְּכֶם אוּכַל לַעֲשׂוֹת פְּרִי כִּבְקֶרֶב יֶתֶר הַגּוֹיִם, אַךְ עַד כֹּה נִמְנַע מִמֶּנִּי לָבוֹא. 14 חַיָּב אֲנִי לַיְּוָנִים וְגַם לִבְנֵי עַמִּים אֲחֵרִים, לִבְנֵי תַּרְבּוּת וְגַם לְחַסְרֵי תַּרְבּוּת. 15 מִשּׁוּם כָּךְ בִּרְצוֹנִי לְבַשֵֹר אֶת הַבְּשׂוֹרָה גַּם לָכֶם הַנִּמְצָאִים בְּרוֹמָא. 16 אֵינֶנִּי בּוֹשׁ בִּבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהֲרֵי הִיא כֹּחַ הָאֱלֹהִים לְהוֹשִׁיעַ אֶת כָּל מִי שֶׁמַּאֲמִין, אֶת הַיְּהוּדִי בָּרִאשׁוֹנָה וְגַם אֶת הַלֹּא־יְהוּדִי; 17 כִּי בָּהּ צִדְקַת הָאֱלֹהִים מִתְגַּלֵּית מִתּוֹךְ אֱמוּנָה לְתַכְלִית אֱמוּנָה, כַּכָּתוּב: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה." 18 וְאָמְנָם זַעַם אֱלֹהִים נִגְלֶה מִן הַשָּׁמַיִם עַל כָּל עַוְלָתָם וְרִשְׁעָתָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם הַמְעַכְּבִים בְּרִשְׁעָתָם אֶת הָאֱמֶת; 19 כִּי מַה שֶּׁנּוֹדַע עַל אֱלֹהִים גָּלוּי בְּקִרְבָּם, שֶׁהֲרֵי אֱלֹהִים גִּלָּה לָהֶם. 20הֲלֹא עַצְמוּתוֹ הַנֶּעְלֶמֶת, הִיא כֹּחוֹ הַנִּצְחִי וֵאלֹהוּתוֹ, נִרְאֵית בְּבֵרוּר מֵאָז בְּרִיאַת הָעוֹלָם בִּהְיוֹתָהּ נִתְפֶּסֶת בַּשֵֹכֶל בְּאֶמְצָעוּת הַדְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ. לָכֵן אֵין לָהֶם בַּמֶּה לְהִצְטַדֵּק, 21 שֶׁהֲרֵי לַמְרוֹת שֶׁיּוֹדְעִים הֵם אֶת אֱלֹהִים לֹא כִּבְּדוּ אוֹתוֹ כָּרָאוּי לֵאלֹהִים, אַף לֹא הוֹדוּ לוֹ, אֶלָּא נִתְפְּסוּ לְמַחֲשֶׁבֶת הֶבֶל וְנִטַּמְטֵם לִבָּם הָאֱוִילִי. 22 הֵם הִתְיַמְּרוּ לִהְיוֹת חֲכָמִים, אַךְ נִהְיוּ לִכְסִילִים 23 וְהֵמִירוּ אֶתכְּבוֹדוֹ שֶׁל אֱלֹהִים בִּלְתִּי חוֹלֵף בִּדְמוּת צַלְמוֹ שֶׁל אָדָם בֶּן־חֲלוֹף וּבִדְמוּת צַלְמֵי עוֹפוֹת, חַיּוֹת וּרְמָשִׂים. 24 לָכֵן מְסָרָם אֱלֹהִים לְטֻמְאָה בִּידֵי תַּאֲווֹת לִבָּם, לְחַלֵּל אֶת גּוּפָם בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם - 7. טענת הכנסייה הנוצריתבמתי פרק ב' פסוק כ"ג : כתוב כך : "הוא בא וישב בעיר הנקראת נצרת למען יתקיים הנאמר על פי הנביאים כי נצרי יקרא לו" ! ראשית, אומר שמתי מנסה להראות לנו את העיקרון של נבואה והתגשמותה ואומר שעל פי הנביאים המשיח נקרא "נוצרי" !הרב עשורובכן, אין עוררין על כך שכלל לא נאמר על ידי הנביאים בתנ"ך "כי נוצרי יקרא לו" ! לפיכך, אין אפשרות לטעון לנבואה והתגשמותה מפני שאין נבואה כזאת ! הכינויים שבתנ"ך אינם בגדר "יקרא לו" הם אינם שמות אלא תיאור היוחסין וההופעה שלו על בימת ההיסטוריה אך בהחלט לא שם ואף לא כינוי למשיח. "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה" "חוטר" לאחר שכרתו את העץ מתחיל לצמוח מן הצד ענף קטן המכונה בשם "חוטר" הוא חותר תחת הגזע הכרות וממנו ממשיך העץ את צמיחתו מדובר במשל בלבד חוטר מגזע ישי. כך גם "נצר" נצר בניקוד צירי כוונתו שמן השורשים שבאדמה צומח לצד העץ ממש מתוך השורש שבאדמה עץ קטן ענף חדש. נצר הוא משל כשם שחותר הוא משל בלבד לייחוסו לגזע ישי לא כינויי למלך המשיח הוא איננו נקרא כך! מה גם שמתי ירה לעצמו ירייה ברגל כשטען שהוא בא וישב בעיר הנקראת נצרת כדי שנוצרי יקרא לו וזו לא הסיבה שבגללה אנו מכנים את החוטר או הנצר בישעיהו בשם "נצר" נוצרי הוא מי שגר בעיר נצרת אך "נצר" משמעותו ענף משורש ואף זאת רק בדרך משל ולא בתורת כינוי. לכן אין כאן נבואה והתגשמותה מפני שהוא לא נקרא בתנ"ך נוצרי ואף נצר איננו שם או כינוי אלא אופן הקישור שלו לאילן היוחסין של המשיח לישי ! כדי שיהיה אפשר לטעון לנבואה והתגשמותה המשיח צריך להיות נקרא "נוצרי" ואפילו אילו היה בכלל נקרא "נצר" לא היה בכך משום נבואה והתגשמותה מפני שיש הבדל תהומי במשמעות בין "נוצרי" (כפי שטען מתי שיקראו לו ) לבין "נצר" הן במשמעות והן בתואר השם. כל יתר הפסוקים שציטטו איתן ומוטי כמו הפסוק :"ועלו נוצרים בהר אפרים" אינם מתייחסים לישו באופן ספציפי ואינם מהווים עדות או ראייה לנבואה והתגשמותה הם מדברים על רבים על קבוצת אנשים ולא על אדם יחיד! בהצגת פסוקים מסוג זה ישנה התחמקות מטענת הנבואה והתגשמותה אליה מכוון מתי "כי נוצרי יקרא לו" ! נראה שמוטי ואיתן אינם אנשי ספר ולכן אינם בקיאים בחומר וכפי הנראה אינם בקיאים אפילו לא באמונתם, בדתם ולא בספר הספרים שלהם הברית החדשה! סתם בושה להם או ולמעסיקיהם!פאולוס לא פנה רק ליהודים הוא פנה לבשר את בשורת ישו לכל העולם לפיכך הוא לא הבחין באיגרת אל הרומים בין יהודי לגוי מפני שלשיטתו כולם אחד במשיח כפי שהוא בעצמו כתב (ראה ציטוט בהמשך) ואם כך הוא פנה באיגרת אל הרומים גם אל הגויים ולכן אני שואל את שאלתי איזה מצוות הוא מבקש שהגויים לא יקיימו? כנראה את שבע מצוות בני נוח שהגויים חייבים בהם על פי התורה ! הבנתם? סתומים! לא , לא אתם הקוראים חס וחלילה, סליחה אם הבנתם לא נכון, אני מתכוון רק לאיתן בר ולמוטי ועקנין ולמעסיקים או המנהלים הפראיירים שמשלמים להם משכורת לכתוב שטויות! מה גם שהמילה נוצרים בתנ"ך מופיעה בהקשר למקום לשם של מגדל שממנו ועד לעיר מבצר עבדו עבודה זרה הקונוטציה בהקשר למקום שלילית מאוד בטקסט המקראי : "ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על השם אלוהיהם ויבנו להם במות בכל עריהם ממגדל נוצרים עד עיר מבצר: ויצבו להם מצבות ואשרים על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן: ויקטרו שם בכל במות כגוים אשר הגלה השם מפניהם ויעשו דברים רעים להכעיס את השם: ויעבדו הגללים אשר אמר השם להם לא תעשו את הדבר הזה:"(מלכים ב' פרק יז פסוקים ט-יג) 8. שאלת הכנסייה הנוצרית משיחית: רב דניאל עשור טוען כי: "ישו מתיר לחלל שבת," זאת בציטוטו את מתי פרק י"ב, שם כתוב: "בְּאוֹתָהּ הָעֵת עָבַר יֵשׁוּעַ בְּשַׁבָּת בִּשְׂדֵה קָמָה; תַּלְמִידָיו הָיוּ רְעֵבִים וְהֵחֵלּוּ לִקְטֹף שִׁבֳּלִים וְלֶאֱכֹל. רָאוּ זֹאת הַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ: "הִנֵּה תּלְמִידֶיך עוֹשִׂים מַה שּאָסוּר לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת." אז האם במקרה הזה חוללה השבת? בואו נבדוק בתורה.התשובה: בפרק כ' של ספר שמות ובפרקים ה' וכ"ג של ספר דברים, אלוהים אוסר על מלאכה ביום השבת משמעות הדבר היא שלפועלים אסור היה לקצור חיטה בשבת, ושאסור היה לאפות לחם בשבת מאחר שלכך יש להבעיר אש, וזו היא מלאכה האסורה בשבת. אבל, תלמידיו של ישוע לא עשו את הדברים האלה, הם לא קצרו חיטה, הם לא אפו לחם, ובטח שלא הבעירו אש, הם לא עשו מלאכה בשבת. הם בסך הכול טיילו בשדה, קטפו שיבולים על הדרך ואכלו אותם. לטעון שבזאת ישוע ותלמידיו עשו "מלאכה" והפרו את השבת זאת כבר פרשנות רבנית מאולצת שאיננה קיימת (הציטוט עד כאן טענת הכנסייה המשיחית)תגובת הרב עשור: מלאכות השבת והגדרתן בתורה אינם המצאה רבנית ניתן להוכיח בפשטות שקטיפת מלילות בשבת על מנת לאוכלן כמות שהן גם ללא אפיה וגם ללא כל צורך בהבערת אש לאחריה הינה מלאכה בפני עצמה מלאכה זו אסורה בתכלית האיסור בשבת ובמדבר הוציאו להורג את צלופחד מקושש העצים לאחר שקושש את העצים אף שנתפס בטרם יספיק להבעיר אש בשבת לצורך בישול או לכל צורך אחר. התורה מספרת לקורא מפורשות את כל הסיפור על מנת שנלמד ממנו משהו, על מנת שנלמד ממנו את האיסור מוחלט לקטוף או לעקור כל צמח ממקום גידולו בשבת ואיסורו בתורה הוא איסור חמור שעונשו סקילה כפי שאכן מסופר בתורה שאירע למקושש העצים צלופחד. "ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת: ויקריבו אותו המוצאים אותו מקושש עצים אל משה ואל אהרון ואל כל העדה : ויניחו אותו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו: ויאמר השם אל משה מות יומת האיש רגום אותו באבנים כל העדה מחוץ למחנה: ויציאו אותו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אותו באבנים וימות כאשר ציווה השם את משה." (ספר במדבר פרק טו פסוקים לב-לו) לכאורה פעולת המקושש היא מלאכת כריתת עצים בשבת ממקום גידולם אך האמת היא שמלאכת מקושש היא הרבה יותר פשוטה היא בסך הכול מלאכת בה האדם קוטף ענפים מהאילן מגבב כלומר קוטף או אוסף ענפים שקטף יחד לערימה אחת. גם אונקלוס המפרש הקדמון אותו הכנסייה איננה מאשימה בקונספירציה נגד הפירוש הנוצרי בתנ"ך מפרש זאת בפשטות : "והיו בני ישראל במדבר ומצאו גבר מגבב עצים ביום השבת". ומכאן, שאדם שרק מגבב עצים ביום השבת חייב סקילה ובוודאי שאדם שכורת עצים בשבת או קוצר בשבת גם בלי שום תוספת של מלאכת אפיה או הבערה בשבת חייב סקילה ככל איסורי חילול שבת מהתורה. סיפור זה כשלעצמו מלמד אותנו מהו היחס של התורה לשמירת השבת ומדוע תפיסת הכנסייה בעניין השבת הינה תפיסה הפוכה מתפיסת התורה. וכך מפרשת הכנסייה את עניין השבת שימו לב להבדל התהומי בין היהדות לנצרות. היהדות ממלא אחר הפקודה האלוקית באשר היא איננה מערערת אחריה נאמנה לציווי האלוקי ללא תנאים ומקיימת קודם נעשה ורק אחר כך נשמע מדוע. היהדות מבכרת את קיומו של רצון השם מעל לכל הצרכים האנושיים היא איננה סוגדת לצורך האנושי איננה עובדת אותו ואיננה מפרשת את תכלית הציווי האלוקי כמילוי צורך אנושי. לכן, התורה מוציאה להורג מחלל שבת! בשמירת הציווי האלוקי של השבת הופכת השבת למקור הברכה כל הברכות שופעות ממנה כאשר האדם מבקר תחילה את רצון השם על פני רצונו שלו ואז משווה את רצונו לרצון האלוקי בכך הוא מתקן את המרד כלומר את חטא האכילה מפרי המרד בניגוד לצווי האלוקי מחטאו של האדם הראשון שביקר את צרכיו ואת תאוותו על פני הציווי האלוקי . הכנסייה לעומת זאת מפרשת כך ואני מצטט: "מהי השבת, ומדוע נתן אלוהים את השבת. הרבנים וישוע מפרשים את התורה, ובמקרה הזה, את השבת, משתי נקודות מבט הפוכות. הרבנים, מפרשים מנקודת המבט שבני האדם הם עבדים לשבת. ולכן הם אוסרים בשבת: לחתוך נייר טואלט, להפריד בין גביעי יוגורט, לרכב על אופניים, להתאפר, או עשרות אלפי איסורים אחרים. במילים אחרות – בני האדם הם עבדים לשבת. אבל ישוע לעומת זאת, מבין שאלוהים נתן לבני האדם את השבת על מנת לברך את בני האדם. לכן אמר ישוע בברית החדשה: "הַ שַּבָּת נֶעֶשְׂתָה לְ מַעַן הָאָדָם, וְלֹא הָאָדָם לְמַעַן הַשּבָּת." ישוע כיוון אותנו למה שחשוב באמת, לדברים שעמוק בלב. הוא דרש אמות מוסר גבוהות יותר, ולא בזבז את הזמן על מצוות שאין ביכולתן לשנות את הלב. ישוע שחרר אותנו מעבדות למעשים דתיים חסרי תכלית. הרב עשור עונהלפי הבנה זו אותה לימד ישו נראה בברור שישו סתר את כוונת התורה אשר הוציאה להורג את מחללי השבת כפי שראינו בספר במדבר וכפי שאמרה התורה מפורשות בלשונה על מחללי השבת : "מחלליה מות יומת" ! נראה שהשקפת עולם אנושית אשר מבקרת את צרכי האדם על פני הציווי האלוקי גרמה לכנסייה לטעות אחר צרכיה האנושיים לסגוד להם, לאניש את אלוקים ולתת לו גוף אנושי על מנת להאנישו בכל ענייניו. כמו כן, ברור שאם באמת השבת ניתנה בשביל האדם לא הייתה התורה מצווה "שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך השם אלוקיך" (דברים פרק ה פסוק יב) כמוכן, התורה לא הייתה מחייבת את מחללי השבת עונש נורא כמו מוות בסקילה על חילול השבת. "ונפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את השם הוא מגדף ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמה: כי דבר השם בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה" (במדבר טו ל,לא) פסוקים אילו הינם הפסוקים המקדימים לסיפור המקושש כאשר מיד לאחר כתיבת פסוקים אלו מספרת לנו התורה את סיפורו של המקושש בשבת שהוצא להורג בסקילה בסמיכות ובצמידות לפסוקים הראשונים אשר מזהירים מפני חילול דבר השם ביודעין מפני שהוא המקושש הזיד לקטוף בשבת ענפי אילן. התורה מלמדת אותנו מהו היחס הראוי לשבת : "ויאמר השם אל משה לאמר: ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתותי תשמרו כי אות היא ביני וביניכם לדעת כי אני השם מקדשכם: ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם מחלליה מות יומת כי כל העושה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמיה: ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש להשם כל העושה כל מלאכה ביום השבת מות יומת ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם: ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם כי ששת ימים עשה השם את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש." (שמות פרק לא פסוקים יב-יז) תרגום יונתן אף הוא קדמון ואיננו נחשב בעיני הכנסייה לקונספירטור כנגד הפרשנות הנוצרית בתנ"ך גם הוא פירש את המילה מקושש שמשמעותה "קוטף" בשבת על מלאכה זו הוצא המקושש להורג בסקילה. כדי להבין את השקפת עולמה של התורה צריך להבין שהשבת בראש ובראשונה משמעותה כברית מקודשת בין השם ובין ישראל לעולם ושמירתה הינה הצהרת אמונים ועדות שהשם ברא את העולם בשישה ימים ונח ביום השביעי. השבת איננה אירוע בעל משמעות סוציאלית חברתית גרידה ומטרתה איננה השלמת צורך לתכלית מנוחת האדם בלבד השבת הינה עדות לחידוש העולם ואקט המסמל את קבלת מלכותו של השם בעולם כאשר אי ציות נחשב למרידה בדבר השם וכמחאה כנגד אמונת חידוש העולם וכנגד אלוהותו של הבורא. הכנסייה הפכה את סיבת נתינת השבת כהשלמת צרוך האנושי בלבד אך אם אמת ונכון הדבר לא הייתה התורה מוציאה להורג בחומרה רבה את מחללי השבת. חטאו של האדם הראשון היה שהוא ביקר את צרכיו והנאותיו על פני הציווי האלוקי בכך הוא מרד בהשם ואכל מפרי המרד בדבר האלוקים בשל התפתותו ואי צייתנותו לפקודה או לציווי האלוקי זה בדיוק מה שעושה הכנסייה המשיחית זה בדיוק מה שטען ישו בברית החדשה זהו בדיוק חטא עץ הדעת שבגללו נענש האדם הראשון ובדורנו מוסיפה הכנסייה המשיחית אחרי ישו והברית החדשה חטא על פשע עליו נאמר כי ביום אוכלכם ממנו מות תמותון. הכנסייה הפכה את התורה לסוציאליסטית קומוניסטית בעלת ערכים אנושיים בלבד היא התעלמה מהברית הנצחית והמקודשת בין ישראל לאלוקים בעניין השבת. תיקון החטא של האדם הראשון נעשה בעיקר על ידי מצוות שמירת השבת כאשר הצייתנות לדבר השם והדיוק והדקדוק בקיום המצווה לא כצורך אנושי אלא בראש ובראשונה כמילויי פקודה אלוקית מעבר לכל חשבונות אנושיים מכל סוג שהוא דווקא בכך אנו מבכרים את הנאמנות לאלוקים על פני כל צורך אנושי ועל פני כל השקפת עולם אנושית סוציאליסטית. לכן, השבת מקודשת אל ומעבר לצרכינו ומחליליה מחלל את הברית בין אלוקים ובין עם ישראל ומתחייב בכך מיתה. הכנסייה המשיחית מסיימת : ישו דרש אמות מוסר גבוהות יותר, ולא בזבז את הזמן על מצוות שאין ביכולתן לשנות את הלב. ישוע שחרר אותנו מעבדות למעשים דתיים חסרי תכלית, לידי חרות אמתית, הוא עודד את מאמיניו להתרכז ביחסים שבין אדם לאלוהיו, ובין אדם לחברו ישוע הטיף לאהבה, לסליחה, לחסד ולחמלה. גם ליהודי ולגם לגוי. תשובת הרב עשור: דת האהבה, החסד, והחמלה לא הוכיחה את עצמה במשך ההיסטוריה היא רצחה יותר בני אדם בשמו של ישו ובצעה פשעים נגד העם היהודי והאנושות בשמו כפי שלא נעשו בשם שום אדם אחר ואפילו לא בשם היטלר! השחרור השקרי הינו דרך הקללה היות שהשבת היא מקור הברכה והקדושה היא מקור השפע האלוקי רק כאשר מצייתים לדבר השם ומקדשים את השבת כפי שהוא אלוקים ביקש ולא כפי שנראה לנו לפי צרכינו האישיים אותה שבת הופכת להיות מקור הקללה לאנשי הכנסייה היהודים המחויבים לה אשר בחרו לעבוד על הציווי האלוקי ולמרוד בדברו ובציוויו. הטענה של בזבוז זמן על מצוות שלטענת הכנסייה אין ביכולתן לשנות את הלב הינה סברה אנושית מטופשת בהתחשב בעובדה שאלוקים הוא המצווה את המצוות הללו. היומרה של הכנסייה להבין יותר מאלוקים מהו האפקט של המצוות על נפשו רוחו ונשמתו של האדם כמוה כעצת הנחש הקדמון אשר פיתה את חווה לחשוב שאכילת פרי עץ הדעת כדאית לה יותר מאשר לציית לפקודה האלוקית. 9. הרב דניאל עשור טוען כי ישעיהו נ"ג מדבר על עם-ישראל, ולא על המשיח ! אז באו נתחיל מהמוסכם על שנינו אם הכנסייה מצטטת את מקורות חז"ל ישנם דברים ברורים שכולנו נוכל להסכים עליהם למשל: א. אף לא אחד ממקורות חז"ל אותם מצטטת הכנסייה איננו מאמין כמותה שהמשיח הוא אלוהים!ב. אף לא אחד ממקורות חז"ל אותם מצטטת הכנסייה איננו מאמין כמותה שישו הוא המשיח !ג. אף לא אחד ממקורות חז"ל אותם מזכירה הכנסייה איננו סבור כי ישעיהו נ"ג מדבר על יש"ו ! ד. לפיכך, ככל שהכנסייה מרבה להשתמש במקורות אילו היא יורה לעצמה ירייה ברגל, מבחינתי הכנסייה המשיחית תוקעת לעצמה גול עצמי מפני שכל המקורות הללו כולם ללא יוצא מן הכלל סותרים את כל תפיסת עולמה היותר יסודית לפיהם לא ניתן לפרש את הפרק בשום פנים ואופן על ישו, כפי שהכנסייה המשיחית מנסה להוכיח מהם. כל המקורות הללו אינם מאפשרים את הפירוש הנוצרי בשום פנים ואופן ואינם מאמינים בו. ה. העובדה שהכנסייה משתמשת במקורות אלו, בהם היא אינה מאמינה מלמד אותנו על שפלות. היא מוכנה להשתמש בכל מקור ללא הבחנה אפילו שמבחינתה המקור איננו נאמן ובעיקר על מנת לשכנע את ההמון הנבער מדעת להאמין בישו ממש לא מוסרי או יותר נכון ממש נבזי. ו. כל המקורות המצותתים ברשימה אינם מפרשים בדרך הפשט ודברי התנ"ך אינם יוצאים מידי פשוטם. כבר ידוע הכלל "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ! ז. כל המקורות המצוטטים מדברים בדרך הדרוש בלבד ואף לא אחד מן המקורות מכחיש את הפשט לפי מדובר רק ואך ורק על עם ישראל ללא עוררין. ח. לאחר בדיקת חלק מהמקורות אותם מצטטת הכנסייה ניתן לומר בברור כי הכנסייה משקרת לציבור. למשל לפי פרושו של ר' יונתן בן עוזיאל מדובר במשיח שהוא עם ישראל בעצמו הוא משיח הלאומים. ט. הדוקטרינה של הכנסייה היא רמאות ושקר כפי שכבר כתב פול בברית החדשה "ליהודים הייתי כיהודי כאילו אני תחת התורה כדי לקנות את ליבם לישו ולאשר בבלי תורה הייתי אני בבלי תורה למען קנות את ליבם לישו. גם ידועה אמרתו של פאולוס "מה בכך אם באמת או בשקר הבאתי אתכם למשיח". לפי רוח הדברים ניתן להבין שהכנסייה איננה מנהלת ויכוח תיאולוגי באופן ישר והוגן היא בסך הכול מנסה לבצע פעילות מסיונרית וללכוד יותר נשמות בכל דרך אפילו בדרכים עקלקלות (קרא את הפרק על ישעיהו נ"ג בספר על פתחה של רומי להיווכח באמת הצרופה של היהדות ומאידך בשקר הצרוף של הנצרות לא ארחיב בקונטרס זה כמוכן ראה מצגת תגובה של הרב עשור ביוטיוב) י. כשמפרשים בדרך דרוש הקושיות של הפשט אינם קשות מפני שהדרוש מסכים עם הפשט כעיקר ההסבר הוא רק בה להוסיף נופך לא בדרך פשט מה גם שכבר כתב הרמב"ן שהמדרש איננו מחייב עיין בספר המלחמות להרמב"ן. לעומת זאת, כלל אין עוררין שהפשט מחייב את כו......לם ! יא. הכנסייה מפרשת את ישעיהו נ"ג על המשיח ישו ועל עם ישראל שהסתיר פניו מהמשיח אך היא איננה שמה לב לכך שלבסוף באחרית הימים לפי פרשנותה רק עם ישראל יאמר אכן חוליינו הוא נשא ורק עם ישראל יגאל. לפי הפרשנות הפשוטה של התנ"ך לפי הפירוש היהודי עם ישראל הוא עד לאומים ומשיח הלאומים כל העולם או יותר נכון כל הלאומים ומלכיהם באחרית הימים יאמרו אכן חוליינו הוא נשא ולכן לפי הפירוש הפשוט שלנו היהודים דווקא אומות העולם יכירו בטעותם ויחזרו בהם ויגאלו. אך לפי הפרוש הנוצרי מדובר על גאולה בהקיף לאומי בלבד בו רק עם ישראל יתוודו את חטאתם ויגאלו ממש גאולה לאומנית פשיסטית. לתנ"ך יש בשורה אוניברסאלית אותה דווקא אתם הנוצרים מפספסים היות שדבר האלוקים בתנ"ך היה והינו גדול יותר מכל דמיונותיכם הבדיוניים. את המוטיב הזה אפשר לראות בכל התנ"ך כולו שוב ושוב ראו איך הנביא מיכה מסיים את ספרו בפרק ז' : "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות: יראו גוים ויבושו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה: ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרותיהם אל השם אלוהינו יפחדו ויראו ממך: מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא : ישוב ירחמינו יכבוש עונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאותם: תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם:"(מיכה פרק ז פסוקים טו-כ) הנביאים מספרים יפה יפה מה יקרא לגויים ולמלכי האומות באחרית הימים הם יפתעו הם ישימו יד על פה בתדהמה הם יגלו את האמת שלא הייתה ידועה להם עד לאחרית הימים הם יגלו שעם ישראל הוא משיח הלאומים הוא החזיק באמת לבדו והם האומות בזו לו שרפוהו הרגוהו רדפוהו והוא סבל ונשא את חטאתם וכיפר לאנושות כולה בתורתו (בדעתו יצדיק עבדי לרבים...) ובסבלו בשואה ובאינקוויזיציה במסעות הצלב באנטישמיות ורדיפות ועוד ועוד. מדובר בפרק נ"ג במשהו הרבה יותר גדול ועוצמתי סבלו של לאום במשך היסטוריה שלמה "הן עד לאומים נתתיו" ולא באדם שלא סבל כל ימיו ורק ביום ההוצאה להורג כמו הרבה אנשים אחרים שהוצאו להורג ישו קפח את חייו בחטאיו כפי שבאמת פסקו הסנהדרין עליהם בלבד יש לסמוך כפי שמחייבת אותנו התורה מפורשות. בעמוד 15 הרב כותב על השושלות של ישוע: "אנו מוצאים כי יחוסו של ישו הכתובות בבשורות שבתורת הברית החדשה מבולבלות. מי באמת הסבא של ישו מצד אביו...?מתי אומר כי סבו של ישו היה יעקב אולם בספרו של לוקס נאמר כי שמו הוא אלי?" הרב עשור טוען כי מתי ולוקס בבשורתם מציגים כל אחד מהם את השושלת של ישוע, וכי השושלות שהם מציגים סותרות אחת את השניה מאחר שהן מציגות שמות שונים לחלוטין. זאת הוא מבסס, על כך שלהבנתו, שמו של יוסף מוזכר כאביו של ישוע גם בבשורה על פי מתי וגם בבשורה על פי לוקס) ולכן על השושלות להיות זהות (ואילו שאר השמות שונים מאוד.התשובה: נכון, השושלות שונות אחת מהשנייה, ובאמת יש בהן שמות שונים לחלוטין, זאת מאחר שהן לא אותה השושלת. מתי מציג את השושלת מצד אביו של ישוע. לוקס מציג את השושלת מצד אמו של ישוע. מדובר בשתי שושלות שונות, ולא אותה אחת. תשובת הרב עשור: אינך נוצרי קתולי הנסמך על מסורות קתוליות הסותרות את הטקסט של הברית החדשה. אם נוצרי קתולי איננו מחויב לטקסט של הברית החדשה ונסמך על בלוף, אתה אינך יכול להרשות לעצמך לשלוף תשובה מהשרוול ולומר בלי שום הוכחות חותכות מהכתוב בברית החדשה שמדובר בשתי שושלות, ובעיקר כאשר הנך סותר מפורשות את כתבי הברית החדשה בהם אתה אמור למאמין נכון לאלפיים שנים האחרונות כתביה מוכיחים מחד נגדך ומאידך כמוני. לא ראיתי שום הוכחה בדבריך מלבד מריחת תשובה לא עניינית (המדברת על איזה יוונית עתיקה שגם אתה אינך יודע אינך מדבר בה ואפילו אם כן אין לרברבנות הזו כל קשר לוויכוח היות והברית החדשה כבר תורגמה לעברית ולאנגלית באלפי גרסאות. ושאלתי היא מתוך כל הגרסאות המתורגמות לעברית ולאנגלית יחדיו לא תוכל להתחמק עם תירוץ כדרכיכם זה אינו מתקבל) שמדובר בשתי שושלות. ההפך הוא הנכון. אני הרב דניאל עשור אוכיח לך מתוך הכתבים של הברית החדשה ואפילו מכל גרסה שתמצא בעולם שמדובר גם במתי וגם בלוקס בדיוק באותה השושלת, וזאת מבחינת הברית החדשה בה אתה מאמין. כמו כן אוכיח שהסתירה בין מתי ללוקס בעניין השושלות בעינה עומדת לעולם. אינני מסתפק באמירה בעלמה שמדובר בשתי שושלות נפרדות. זהו תירוץ עלוב שאני מצפה לו, כי אין לכם ברירה אחרת זוהי ברירת מחדל תיאולוגית הנובעת ממצוקה. אך ראה בבקשה את הציטוטים מהברית החדשה לפני שאתה מדבר והבא ראיות מהברית החדשה בלבד או מהתנ"ך לדבריך כמובן לפני שאתה מתהדר בתשובות חמקניות ולא ענייניות. אינני מעוניין בטענות סרק ואינני מעוניין בדעתך! אני מעוניין בהוכחה חותכת מתוך כתבי הברית החדשה בלבד! האם יש לך הוכחה כזאת? אז בבקשה ... חרוש את הברית החדשה, לא תמצא! אז לי יש הוכחה חלוטה שמדובר באותה השושלת, ושהסתירה בעינה עומדת ראה מתוך הציטוטים בברית החדשה! נא לא לדבר פתאום יוונית קדומה או סינית ! לפי מתי שושלת היוחסין היא של האב החורג יוסף בן יעקב עד דוד המלך. יוסף האב החורג של ישו (שושלת לא רלוונטית מבחינת חוקי התורה ומבחינת הבטחתה לדוד בשל היותו אב חורג ולא אב ביולוגי ולכן השושלת איננה תקיפה) הוא המיוחס לבית דוד ואילו מרים נחשבת לסתם אחת, לאשתו שאיננה מיוחסת (לפי מתי) שלא ראה לנכון לייחס אותה אפילו במשפט אחד בלי שושלת יוחסין, אפילו לא כהערה צדדית. מתי לא ראה לנכון לבזבז על ייחוסה של מרים אפילו מעט דיו. כנראה שמתי לא הכיר בייחוסה לבית דוד. ראה ציטוט: הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי מַתַּי פֶּרֶק אא סֵפֶר הַיּוּחֲסִין שֶׁל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד בֶּן־אַבְרָהָם: 2 אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק, יִצְחָק הוֹלִיד אֶת יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב הוֹלִיד אֶת יְהוּדָה וְאֶת אֶחָיו. 3 יְהוּדָה הוֹלִיד אֶת פֶּרֶץ וְאֶת זֶרַח מִתָּמָר, פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם. 4 רָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב, עַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמוֹן. 5 שַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז מֵרָחָב, בֹּעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד מֵרוּת וְעוֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשַׁי. 6 יִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, דָּוִד הוֹלִיד אֶת שְׁלֹמֹה מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה אֵשֶׁת אוּרִיָּה. 7 שְׁלֹמֹה הוֹלִיד אֶת רְחַבְעָם, רְחַבְעָם הוֹלִיד אֶת אֲבִיָּה וַאֲבִיָּה הוֹלִיד אֶת אָסָא. 8 אָסָא הוֹלִיד אֶת יְהוֹשָׁפָט, יְהוֹשָׁפָט הוֹלִיד אֶת יוֹרָם וְיוֹרָם הוֹלִיד אֶת עֻזִּיָּהוּ. 9 עֻזִּיָּהוּ הוֹלִיד אֶת יוֹתָם, יוֹתָם הוֹלִיד אֶת אָחָז וְאָחָז הוֹלִיד אֶת חִזְקִיָּהוּ. 10 חִזְקִיָּהוּ הוֹלִיד אֶת מְנַשֶּׁה, מְנַשֶּׁה הוֹלִיד אֶת אָמוֹן וְאָמוֹן הוֹלִיד אֶת יֹאשִׁיָּהוּ. 11 יֹאשִׁיָּהוּ הוֹלִיד אֶת יְכָנְיָהוּ וְאֶת אֶחָיו בִּימֵי גָּלוּת בָּבֶל. 12 לְאַחַר שֶׁהֻגְלוּ בָּבֶלָה הוֹלִיד יְכָנְיָהוּ אֶת שְׁאַלְתִּיאֵל וּשְׁאַלְתִּיאֵל הוֹלִיד אֶת זְרֻבָּבֶל. 13 זְרֻבָּבֶל הוֹלִיד אֶת אֲבִיהוּד, אֲבִיהוּד הוֹלִיד אֶת אֶלְיָקִים וְאֶלְיָקִים הוֹלִיד אֶת עַזּוּר. 14 עַזּוּר הוֹלִיד אֶת צָדוֹק, צָדוֹק הוֹלִיד אֶת יָכִין וְיָכִין הוֹלִיד אֶת אֱלִיהוּד. 15 אֱלִיהוּד הוֹלִיד אֶת אֶלְעָזָר, אֶלְעָזָר הוֹלִיד אֶת מַתָּן וּמַתָּן הוֹלִיד אֶת יַעֲקֹב 16 יַעֲקֹב הוֹלִיד אֶת יוֹסֵף בַּעַל מִרְיָם אֲשֶׁר מִמֶּנָּה נוֹלַד יֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא מָשִׁיחַ.לפי לוקס מי המיוחס בשושלת היוחסין מרים מיוחסת לבית דוד או שהיא סתם אחת? תשובה היא מרים היא סתם אחת ללא ייחוס! המיוחס לבית דוד הוא בעלה המכונה יוסף ולא היא כלל! ראה הוכחה מהכתוב בברית החדשה ולא מהשרוול!הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי לוּקַס פֶּרֶק בב בַּיָּמִים הָהֵם יָצָא צַו מֵאֵת הַקֵּיסָר אוֹגוּסְטוֹס לַעֲרֹךְ רִשּׁוּם תּוֹשָׁבִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת. 2 הַמִּפְקָד הַזֶּה, הָרִאשׁוֹן, נֶעֱרַךְ בִּהְיוֹת קִירֶנְיוֹס נְצִיב סוּרְיָה. 3 הַכֹּל הָלְכוּ לְהִתְפַּקֵּד, אִישׁ אִישׁ לְעִירוֹ. 4 וְגַם יוֹסֵף, שֶׁהָיָה מִבֵּית דָּוִד וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, עָלָה מִן הַגָּלִיל אֶל יְהוּדָה, מֵהָעִיר נָצְרַת לְעִיר דָּוִד הַנִּקְרֵאת בֵּית לֶחֶם, 5 לְהִתְפַּקֵּד עִם מִרְיָם אֲרוּסָתוֹ וְהִיא הָרָה. 6 כַּאֲשֶׁר הָיוּ שָׁם מָלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת 7 לוקס דואג לומר מי מבין השניים היה מיוחס לבית דוד האם מרים או יוסף בעלה? התשובה היא יוסף בעלה ! ומרים הייתה סתם ארוסתו! לכן, כאשר לוקס כותב פירוט מגילת יוחסין הוא מפרט שוב כמו מתי את ייחוסו של יוסף בעלה של מרים ולכן, הסתירה ברורה ! גם התירוץ העלוב של הכנסייה כאילו מדובר בשתי שושלות יוחסין אחרות די ברור. וכי מה הם יכולים כבר לומר על סתירה מכחשת זו בין מתי ללוקס שנותרה ללא מענה? והדברים מדברים בעד עצמם!!! " 23 כְּבֶן שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה הָיָה יֵשׁוּעַ כַּאֲשֶׁר הֵחֵל בְּפָעֳלוֹ, וּלְפִי מַה שֶּׁנֶּחְשַׁב הָיָה בֶּן יוֹסֵף, בֶּן עֵלִי, 24 בֶּן מַתָּת, בֶּן לֵוִי, בֶּן מַלְכִּי, בֶּן יַנַּי, בֶּן יוֹסֵף, 25 בֶּן מַתִּתְיָה, בֶּן אָמוֹץ, בֶּן נַחוּם, בֶּן חֶסְלִי, בֶּן נַגָּי, 26 בֶּן מַחַת, בֶּן מַתִּתְיָה, בֶּן שִׁמְעִי, בֶּן יוֹסֵף, בֶּן יוֹדָה, 27 בֶּן יוֹחָנָן, בֶּן רֵישָׁא, בֶּן זְרֻבָּבֶל, בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל, בֶּן נֵרִי, 28 בֶּן מַלְכִּי, בֶּן אַדִּי, בֶּן קוֹסָם, בֶּן אֶלְמְדָן, בֶּן עֵר, 29 בֶּן יֵשׁוּעַ, בֶּן אֱלִיעֶזֶר, בֶּן יוֹרִים, בֶּן מַתָּת, בֶּן לֵוִי, 30 בֶּן שִׁמְעוֹן, בֶּן יְהוּדָה, בֶּן יוֹסֵף, בֶּן יוֹנָם, בֶּן אֶלְיָקִים, 31 בֶּן מַלְאָה, בֶּן מַנָּא, בֶּן מַתַּתָּה, בֶּן נָתָן, בֶּן דָּוִד, 32 בֶּן יִשַׁי, בֶּן עוֹבֵד, בֶּן בֹּעַז, בֶּן שַׂלְמוֹן, בֶּן נַחְשׁוֹן, 33 בֶּן עַמִינָדָב, בֶּן אַדְמִין, בֶּן אַרְנִי, בֶּן חֶצְרוֹן, בֶּן פֶּרֶץ, בֶּן יְהוּדָה, 34 בֶּן יַעֲקֹב, בֶּן יִצְחָק, בֶּן אַבְרָהָם, בֶּן תֶּרַח, בֶּן נָחוֹר, 35 בֶּן שְׂרוּג, בֶּן רְעוּ, בֶּן פֶּלֶג, בֶּן עֵבֶר, בֶּן שֶׁלַח, 36 בֶּן קֵינָן, בֶּן אַרְפַּכְשָׁד, בֶּן שֵׁם, בֶּן נֹחַ, בֶּן לֶמֶךְ, 37 בֶּן מְתוּשֶׁלַח, בֶּן חֲנוֹך, בֶּן יֶרֶד, בֶּן מַהֲלַלְאֵל, בֶּן קֵינָן, 38 בֶּן אֱנוֹשׁ, בֶּן שֵׁת, בֶּן אָדָם, בֶּן אֱלֹהִים.כמוכן, ניתן להוכיח שמדובר באותה שושלת יוחסין מעוד כמה וכמה היבטים למשל: בשתי שושלות היוחסין רואים שם נדיר ביותר של אבא ובן אחריו זרובבל בן שאלתיאל ראו בשתי השושלות מודגש!כמובן: כאשר מבינים ששניהם גם מתי וגם לוקס כתבו שושלת יוחסין ליוסף האב החורג מספר הסתירות בין השושלות הוא אין סופי !מה גם שהטענה של הכנסייה הקתולית שלוקס כתב את שושלת היוחסין של מרים איננה מבוססת על כתבי הברית החדשה אלא על מסורת הכנסייה הקתולית כך שהיהודים המשיחיים שטוענים שאין להם כל קשר לכנסייה הקתולית ולאמונתה משקרים, מפני שלא אמור להיות להם מסורת נגד הכתבים של הברית החדשה המפורשים הם היו אמורים להודות על עובדת קיומה של הסתירה אך הם מסתמכים על מסורת הכנסייה הקתולית נגד כתבי הברית החדשה המפורשים. אלא שגם אם היינו מניחים כך שושלת היוחסין של האימא כלל איננה רלוונטית. השבועה לדוד המלך היא על פי התורה וחוקיה. "נשבע השם לדוד אמת לא ישוב ממנה " ושבועה זו היא על פי חוקי התורה והמצווה שהכיר דוד ושמר בחיים חיותו. כך נשבע לו השם שמזרעו יצא משיח בן דוד לפי משפחותם לבית אבותם ולא למשפחותם לבית אימותם שכלל איננו קיים בתורה. נמצאנו למדים ששושלת היוחסין של מתי איננה ביולוגית ואיננה רלוונטית היא מתייחסת לאביו החורג ולא לישו עצמו מבחינת השבועה שנשבע השם לדוד, ואילו שושלת היוחסין של לוקס אם נאמר שהיא מבחינת אמו מרים איננה רלוונטית לחלוטין! אפשר למחוק עם טיפקס!!! אך למעשה הסתירה החזיתית היא ברורה. שניהם כתבו את שושלת היוחסין של יוסף הלא רלוונטית של האב החורג וסתרו אחד את השני עד כדי בושה גדולה לכנסייה. מה גם ששניהם סתרו לא רק זה את זה אלא שכל אחד מהם סתר את התנ"ך בדברי הימים בהם מופיעים זרובבל בן שאלתיאל ושבע דורות אחריו וכול השמות שמופיעים בשושלות של מתי ולוקס אינם מוזכרים בתור בניו ובני בניו של זרובבל בן שאלתיאל במשך כל שבע הדורות הלאה לכוונו של ישו הכול בדיה אחת גמורה . לתשומת לבכם הנביא ירמיהו בכבודו ובעצמו פסל את שושלת היוחסין של ישו אותה הביא מתי מפני שמתי מונה את שמו של "יכניהו" (סומן באדום בציטוט) "יכניהו" הוא שם הקללה של המלך יהויכין זהו כינויו הבזוי של המלך יהויכין בפי הנביא ירמיהו אשר קיללו ואמר : "כה אמר השם כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש ישב על כיסא דוד ומושל עוד ביהודה"(ירמיהו כב' פסוק ל) למעשה, כל אדם שנאמן מעט לטקסט המקראי של התנ"ך מבין שמשושלת זו של יוסף האבא החורג של ישו לא יבוא המשיח אז למה להזכירה בכלל ? הרי זה אות קלון ! לעומת זאת לוקס מתאר את אותה השושלת הכוזבת של משפחת האב החורג של ישו רק משנה את שם הקללה ל"נרי" אך מה לעשות שאין בתנ"ך שם כזה? מה לעשות ש"שאלתיאל" אביו של זרובבל לא היה בנו של "נרי"? ומה לעשות שמרים איננה מיוחסת בברית החדשה ולא ניתן לטעון ששושלת היוחסין המופיעה באוונגליון של לוקס איננה יכולה להיות מצד מרים מבחינת הברית החדשה? ובוודאי לא רלוונטית מצד התורה והנביאים של התנ"ך כי ההבטחה לדוד היא לפי חוקי התורה בה נקבעת השושלת רק ואך ורק מצד האבא בלבד ולא מצד האימא? טענת הכנסייה: הטעות של הרב עשור נובעת מכך שהוא לא יודע יוונית עתיקה, שפתה של הברית החדשה, אלא מתבסס על תרגומים שהוא קורא. עצם הציטוט השגוי של הרב בספרו את השם "אלי" במקום "עלי", מוכיח זאת !הטענה כלפי שכתבתי אלי במקום עלי וזה כאילו הוכחה שאינני יודע יוונית עתיקה, שטויות מדובר בטעות בהעתקה או בטעות דפוס ותו לא. בברית החדשה בעברית שברשותי כתוב "עלי" ! אז מדוע נכתב בספרי "אלי" סתם טעות בהעתקה לא הייתי בונה על כך תיאוריות ידידי! מה גם שאינני צריך לדעת יוונית עתיקה. טענה זו מהווה סתם איזו טקטיקה זולה וידועה להתקפה של מיסיונרים ללא טעם הקלישאה "אינך יודע יוונית עתיקה" הינה קלישאה מפורסמת ! הגרסה בעברית: . 23 כְּבֶן שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה הָיָה יֵשׁוּעַ כַּאֲשֶׁר הֵחֵל בְּפָעֳלוֹ, וּלְפִי מַה שֶּׁנֶּחְשַׁב הָיָה בֶּן יוֹסֵף, בֶּן עֵלִי, 24 בֶּן מַתָּת, בֶּן לֵוִי, בֶּן מַלְכִּי, בֶּן יַנַּי " בספרי על פתחה של רומי עמוד 20 כתוב מפורש בשורה חמישית מלמעלה : "לוקס כותב לעומתו "יוסף בן עלי" כך שיש כאן סתירה חזיתית והכחשה הדדית מפורשת בין האוונגליונים (כתבי הבשורות ) מתי ולוקס. אז מה רוצים בכנסייה ? להילחם באמת! עיין בעמוד 20 שורה תשע מלמעלה לראות שהשושלת נכתבה כראוי ושההאשמות הם סרק כדרכם .אני מצטט את הברית החדשה בעברית ובאנגלית ומסתכל על גרסאות שונות ואין צורך בפלסף. פשוט תשתדלו להיות אמתיים אפילו אם קשה לכם ותענו על שאלות מהותיות במקום למרוח את הציבור עם כל מני שיטות מניפולטיביות שקריות ולהותיר את הקוראים בלי התייחסות לעניין ובלי מענה מהותי ואמתי! אין לי ספק שיוונית עתיקה שהינה שפה לא חייה ולא מדוברת לא מוטי ועקנין ולא איתן בר וכנראה גם לא ה "בוסים" שלכם כמו דן סרד. כולכם, כולכם אינכם יודעים לדבר אותה או לקרוא אותה בוודאי לא כמו שצריך ובוודאי לא כדי להעיר לאחרים גם אם תאמרו שכן אינני מאמין לכם אז חפשו.....! המתרגם העברי תירגם "עלי" ולא "אלי" הוא בוודאי ידע לתרגם טוב יותר מכם מיוונית עתיקה, לא מדובר ביהודי חסידי שתרגם לעברית את הברית החדשה אלא בנוצרי או ביהודי מומר כמותכם אותו אתם כנראה תוקפים סתם אולי כדי שיהיה אפשר לתקוף גם אותי סתם? ממש חסרי טעם כדאי לכם להיות יותר ענייניים אני פשוט לא יכול להיעלב מאף אחד מכם אתם לא אנשי רוח ואתם לא אינטליגנטים מספיק . המשך דברי הכנסייה המשיחית לרב עשור: ולגבי "הסתירה", התשובה טמונה בכללי התחביר של היוונית העתיקה, שבה נכתב הטקסט. בעברית אנחנו לא משתמשים ב'הא הידיעה' לפני שמו של אדם. אנחנו לא אומרים 'ה'מוטי או 'ה'איתן. ביוונית עתיקה הסיפור הוא אחר, כל שם בטקסט היווני של שושלת היוחסין אותה מציג לוקס מופיעה עם הא הידיעה, פרט לשם אחד, שמו של יוסף. מכך מבין הקורא כי אין זו שושלת היוחסין של יוסף אלא של מרים. תשובת הרב עשור : כבר ראינו מתוך כתבי הברית החדשה המפורשים ללא ניחושים שמרים כלל איננה מיוחסת לדוד המלך ושהיא סתם נערה בתולה מאורסה ליוסף המיוחס לבית דוד לכן, אין לך שטות גדולה מתשובתכם זו מפני שכללי התחביר הסמויים הללו בדרך רמז לשיטתך מכוונים את הקורא לטעות על פי המפורש בברית החדשה! אם מצאנו מפורש בפסוקים שיוסף בעלה הוא המיוחס לבית דוד מבין השניים ואילו מרים סתם נערה מאורסה לו! הרי שאין להתייחס באותה הצורה לכללי תחביר אילו אלא אם כן אתה טיפש ממש! מדובר על סיפור בגוף הסרט בתוך הספר שמסביר את היוחסין מפורשות לכן, כללי התחביר ביוונית אינם רלוונטיים הם אינם משנים את המהות הם אינם משנים את היוחסין ! וההשתמשות בהם כסמכות תיצור סתירה בברית החדשה ! אם אתה נאמן לספרך אין לך לפרש כללי תחביר ביוונית קדומה (שאינני בטוח שאתה בכלל יודע או דובר אמת) באופן שיצור סתירה מפורשת בספר עליך להיות נאמן לכתב ולפרש את הרמוז ללא סתירה למפורש בברית החדשה !!! כלומר לא צריך רמזים כאשר הדברים מפורשים ואין לפרש רמזים באופן הפוך מהמפורש!!! הכנסייה המשיחית : להזכירכם, ישוע היה יהודי, ובהתאם לכללי היהדות, צוין כאן שמו של הבעל. הרי ביהדות ציינו בשושלות שמות גברים בלבד. תשובת הרב עשור : להזכירכם בשושלות היוחסין של מלכי בית דוד לא יושב על כיסא המלכות א. לא מי שמיוחס דרך האימא ולכן שושלת היוחסין של לוקס פסולה ב. לא מי שיחוסו הוא איננו ביולוגי כדוגמת שושלת היוחסין של האב החורג של ישו המכונה יוסף. לכן, שושלת היוחסין של מתי פסולה! מה גם ששושלת היוחסין של מתי פסולה בגלל השם יכניהו שהוא וזרעו אחריו מקוללים ואינם יכולים לשבת על כיסא דוד המלך בל נשכח שיכניהו הוגלה לבבל ולא היה לו קרבן דם לכפר עליו לפי הנצרות (נבוכדנצר החריב את בית המקדש וישו עוד לא בה ומבחינת הכנסייה אין לו כפרה) לפיכך גם השושלת של מתי פסולה. נמצאנו למדים כי לא מתי ולא לוקס היו מיושרים אחד עם השני ואף לא אחד מהם עם התנ"ך כך שהצדקות היתירה בענייני כללי התנ"ך אין לה מקום. מה גם שמתי הזכיר נשים בשושלות היוחסין שלו ולוקס היה מספיק טיפש כדי לסמוך על כתבים יווניים ולחשוב שמערת המכפלה נמצאת בשכם ולא בחברון, לחשוב שבשבעים וחמש נפש ירדו ישראל מצרימה כשכתוב מפורש בתורה בשבעים נפש ירדו ישראל מצרימה ותשובתכם בעניין זה היא עוד שטות לוקס נסמך על תרגום השבעים. ראשית לא היה לו לסמוך על תרגומים רק על המקור (כפי שדרשתם אתם מהרב עשור לגבי היונית הקדומה שלכם) אלא שלוקס בתור מי שכותב לכם את התורה שלכם בברית החדשה היה חייב לדעת מה כתוב במקור העברי של התנ"ך ולא להסתמך על תרגומים. מה גם שעד היום ניתן לראות את התנ"ך שלכם ולראות שבברית הישנה כתוב שבעים נפש ולא שבעים וחמש ושמערת המכפלה נמצאת בחברון ולא בשכם ושאברהם אבינו קנה את שדה המכפלה מעפרון החיתי ולא משכם בן חמור. אפילו אילו יצויר שתרגום השבעים אכן היה כן (בטוח ששבעים חכמי ישראל לא טעו בכך אפילו ילד דתי קטן בן ארבע לא טועה בכך) תרגום השבעים איננו תרוץ כלל! לוקס היה צריך ב"רוח קודש" לא לטעות אחריהם להיות תלמיד חכם דיו ולדעת את הדברים הבסיסיים שיודעים בגן ילדים בירושלים. לא ניתן לומר שהאמת היא עם תרגום השבעים מפני שאנו יודעים היכן נמצאת מערת המכפלה היא בחברון ולא בשכם לכן לא יתכן לטעון ששבעים מחכמי ישראל טעו בכך. ואם הם שינו מהאמת הרי שלוקס צריך לכתוב את האמת ולא את השינוי. כמו כן, אם באמת, לוקס לא מזכיר נשים מדוע מתי מזכיר נשים בשושלת היוחסין ? כדי לזהות? אז גם כאן היה צריך לוקס לכתוב כדי לזהות דבר חשוב כל כך ולו רק כדי לזהות את צד היוחסין ולמנוע בכך טעויות. כנראה שללוקס לא היו בעיות כאילו הוא לא יודע על מה אתם מדברים ומה המצאתם אחרי מותו הוא התכוון לתעד את שושלת היוחסין של יוסף בעלה של מרים בלבד לכן לא היה לו ממה להיזהר ולא היה לו מה להעיר! אם ישו היה יהודי והכול הולך לפי דת יהודית אז שושלת היוחסין של ישו מצד האימא איננה מדת יהודית בכלל! התורה מצווה להימנות או להתפקד לפי היוחסין למשפחותם לבית אבותם ולא למשפחותם לבית אמותם זה לא קיים בדת היהודית כלל ולכן שושלת מצד מרים האמא של ישו נחשבת לבזבוז דיו ולשטות גמורה!(למד מעט תנ"ך) הכנסייה : אותה תופעה היתה קיימת ביהדות ובתנ"ך, לדוגמא עזרא פרק ב' ונחמיה פרק ז.'( זוהי בדיוק הסיבה לפי לוקס בחר לכתוב: "וּלְפִי מַה שּנֶּחְשַׁב הָיָה בֶּן יוֹסֵף, בֶּן עֵלִי." במילים אחרות, אפשר להבין שישוע אמנם ''נחשב'' לצאצא של יוסף, אבל למעשה הוא היה צאצא של עלי. תשובה של הרב עשור : איזה פלפול ממש הופך את הקערה על פיה מימין לשמאל!"ולפי מה שנחשב" אפשר לתת לזה כל מיני פרשנויות ואפילו הרבה יותר טובות ממה שמציעה הכנסייה כמו למשל יוסף איננו אביו האמתי אלא האב החורג ולכן ישו רק נחשב לבנו למרות שאיננו. היות שפירוש זה יותר פשוט ומסתבר לא ניתן לטעון את הפירוש הכנסייתי והשערורייתי היות שזו היא בסך הכול פרשנות מפולפלת לכתוב אינה מפורשת ואף אינה מסתברת בכלל הסתירה המפורשת מסיפור הדברים לפיהם מרים איננה מיוחסת ואילו יוסף הוא המיוחס מסתבר הפוך שלוקס ייחס את ישו למיוחס מבין השניים ליוסף ולא למרים. וכל הפטפוטים על כללי התחביר של יוון הקדומה שלכם אבד עליהם הכלח ומזמן סותרים את כל כללי ההיגיון. אגב, אפילו תלמוד ירושלמי, חגיגה פרק ב, מייחס את עלי לאביה של מרים. ראשית, לא מדובר על אימא של ישו מדובר על משהי שחייה בתקופת רבי שמעון בן שטח בתקופת הזוגות לפחות 150 שנים לפני חורבן הבית. ולא 40 שנה לפני החורבן בתקופה בה חי ישו כפי שנראה מתוך דברי הגמרא שהוצאו מהקשרם על ידי הכנסייה כרגיל. אמו של ישו מכונה בשם מרים מגדלה נשיה ולא מרים בת עלי- בצלים כפי שמדובר כאן בגמרא ירושלמי פרק ב. שנית, אפילו אם טעיתם בלימוד הגמרא ירושלמי כדרככם והינכם סבורים ללא ביסוס שמדובר במרים אמו של ישו עדיין אין זה אומר שלוקס התכוון לדברי התלמוד הירושלמי הוא כתב מפורשות שיוסף הוא שהיה מיוחס לבית דוד ולא מרים ! שלישית, אין זה משנה כלל את העובדה ששושלת האם אינה רלוונטית מבחינת הדת היהודית וכזכור ישו היה יהודי! אני מצטט את דברי הגמרא ירושלמי פרק ב ואלו אתם שפטו בעצמכם באיזו תקופת זמן מדובר בתלמוד: "היה חסיד אחד שלא עבר עברה מימיורק פעם אחת הקדים תפילין של ראש לתפילין של יד ומה טוב עשה בנו של בית המכס שלא עשה טוב מימיו רק פעם אחת עשה סעודה לשרים ולא באו לאכול אמר יאכלו העניים את הסעודה שהרי בלאו הכי סעודה זו תלך לאיבוד ותיזרק. ויש אומרים שמצוותו האחת של בן בית המוכס הייתה שפעם אחת עבר בשוק ונפל ממנו ככר לחם אחד וראה עני אחד שהרים את הכיכר ונטל אותה לעצמו ולא אמר בן המוכס לעני דבר על מנת לא לביישו. על כל פנים, לאחר זמן ראה החסיד החי את חברו שמת מטייל בתוך גנות ופרדסים ובתוך מעיינות, וראה את בנו של בית המוכס שלשונו עומדת על הנהר והוא רוצה לשתות ואינו יכול להגיע את המים. וגם ראה את מרים בת עלי-בצלים רבי לעזר בר יוסה אמר שראה אותה תלויה מדדיה ואילו רבי יוסי בן חנינא אמר שראה את ציר פתחה של גיהינום קבוע באזנה. אמר לה אותו חסיד למה נידונת כך? (למה נענשת כך בעולם האמת) וענתה לו אותה מרים בת עלי-בצלים על שצמה והתגאתה ופרסמה ברבים שהיא צמה ויש אומרים שהייתה צמה יום אחד ומפרסמת שהיא מתענית שתי ימים אמר להם עד מתי היא כך? ואמרו לו עד שיבוא שמעון בן שטח ואז אנו נרים את ציר פתחה של גיהינום מאוזנה של זו ונותנים אותו תוך אזנו. אמר להם ולמה אמרו לו מפני שהוא אמר שאם הוא יעשה נשיא הוא יהרוג את כל המכשפות והוא נעשה נשיא ולא קיים את דברו ולא הרג את המכשפות והרי ישנן שמונים נשים מכשפות במערת אשקלון שהורסות את העולם אלא לך תאמר ותאמר לו (לרבי שמעון בן שטח) אמר להם אני מתיירא שהרי רבי שמעון בן שטח הוא נשיא ולא יאמין לי אמרו לו (בעולם האמת) אם יאמין לך הרי טוב ואם לא יאמין לך עשה סימן זה לפניו תן ידך על עינך ותצא עינך ותחזיר את העין למקומה והיא תחזור למקומה וזה יהיה הסימן. הלך אותו חסיד וסיפר לשמעון בן שטח את אשר אמרו לו בעולם האמת ורצה לעשות את הסימן לפני רבי שמעון בן שטח כדי שיאמנו דבריו ולא הניחו העומדים שם כי האמינו לו אמר לו רבי שמעון בן שטח לאותו חסיד שביקר בעולם האמת יודע אני שאיש חסיד אתה ויותר מזה תוכל לעשות ולא עוד אלא שאם לא שמין השמים אמרו לך מהיכן יכולתה לדעת שכך התחייבתי לעשות לכלות את המכשפות הרי לא הוצאתי דבר זה מפי אלא רק הרהרתי בלבי." עד כאן גמרא ירושלמי חגיגה פרק ב' . ניתן לראות בברור שלא מדובר באמו של ישו אחרת הגמרא הייתה כותבת זאת. מדובר באישה שהלכה לעולמה בעוד רבי שמעון בן שטח מכהן כנשיא בעם ישראל. מרים אמו של ישו עוד לא נולדה ואפילו אביה ואבי אביה עוד לא נולדו. אמו של ישו נחשבת לפרוצה בתלמוד ולפי התלמוד היא נבעלה לגוי חייל רומאי בשם פנדירה. ההאשמות כלפיה בעולם האמת אינם דומות מבחינת התלמוד שכן היא נחשבת לאישה שזינתה תחת בעלה מרצון וזה הרבה יותר חמור מההאשמות שמואשמת מרים בת עלי-בצלים. מה גם ששמה של אימו של ישו מכונה בתלמוד בשם מרים מגדלה נשייה (מרים מגדלת שיער) ולא מרים בת עלי בצלים. ושוב, בכל אופן יש קצת הבדל בין השם "עלי" לשם "עלי-בצלים" המופיע כאביה של מרים בירושלמי והדברים ברורים הכנסייה המשיחית דאגה להוציא דברים מהקשרם כרגיל. היא יודעת שרוב האנשים לא יפתחו את המקור ולכן היא מרשה לעצמה להשתלח עם מקורות כוזבים. הכנסייה המשיחית : להלן סתירה נוספת שהרב חושב שמצא בנושא השושלות של ישוע: "מתי מכריז כי ישו היה רחוק במספר הדורות מדוד המלך בכעשרים ושמונה דורות בלבד כאשר לעומתו ''לוקס'' ברישומיו מראה ארבעים ושלושה דורות הפרש בין ישו לדוד המלך מהי משמעותה של סתירה זו?''. הרב עשורגם פה לא מדובר בסתירה, מתי בכוונה לא מציין את כל הדורות, אלא בוחר את השמות שהיו ידועים. בתנ"ך רואים את אותה התופעה בדיוק! תשובת הרב עשור : חשבתי שהתירוץ של הכנסייה לא ישתנה לפחות תהיו עקביים עם טענות הטעות שלכם טענתם שמתי מתאר שושלת יוחסין אחרת מזו של לוקס ולכן אין סתירה לא כן? ועתה אתם מניחים שאין סתירה בגלל שמתי סידר את מספר הדורות כדי שיסתדר לו מדוד המלך ועד גלות בבל ארבע עשר דורות ומגלות בבל ועד ישו ארבע עשר דורות בגלל המספר העגול אשר מסמל לפי המסתורין של התנ"ך את דוד משיח השם? בגלל שדוד = 14 +14 = 28=כח? אפשר לסדר גם את כל מאורעות ההיסטוריה רטרואקטיבית בלי להיות נאמן לעובדות. האם באמת מתי כתב רק שמות חשובים והשמיט שמות לא חשובים? ראשית אומר שבהתחשב בעובדה שמתי ולוקס אכן כיוונו לאותה השושלת ובאמת סותרים זה את זה פער הדורות הינו 15 דורות האם כולם אינם חשובים? מה גם שיוסף המסכן הזה האבא החורג של ישו כלל לא ברור למי הוא מיוחס לשלמה המלך וממנו לדוד המלך כפי שכתב מתי או לנתן בן דוד וממנו לדוד המלך כפי שכתב לוקס. ממש שערורייה. מה גם שהשם "זרובבל בן שאלתיאל" מופיע באמצע שתי השושלות. שם כזה של אבא ובן הינו נדיר וברור ששניהם מכוונים לאותם אב ובנו אלא שבתנ"ך אין לזרובבל בין שאלתיאל לא את היוחסין של מתי ולא את היוחסין של לוקס אז מה לדעתכם חוץ מתרמית קורה פה? אם אכן, מתי מתיימר לתעד את השושלת החשובה של ישו לדוד המלך דרך שלמה אז אין לא חשוב פה בשושלת באו נראה את ההשוואה בין מתי לתנ"ך כמה כבר יכול להיות שונה בשמות הידועים והמפורסמים? להמשך קריאת הקונטרס כאן

 
 









Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS